הגדרה:

סינדרום ירושלים הוא ההלם שבו לוקים תיירים (בעיקר מבוגרים ובעיקר צליינים) שמגיעים לירושלים ומגלים שהיא לא נראית כמו שהם דמיינו, שגמלים וחמורים כבר נעלמו מן העיר הזו, שב"שערים" מתכוונים לחורים גדולים בחומה ולא לשערי מתכת כבדים שדורשים סיסמה, ושהעיר העתיקה היא בסך הכל מובלעת מגוחכת במזרח העיר.

זה קרה במורד הדרך המובילה אל שער ציון. קצת אחרי שער יפו עצרה אותי תיירת נרגשת ושאלה: "Excuse me, is this Jaffa gate?". כשעניתי "Yes", גברה התרגשותה והיא ביקשה: "Can you tell me how do I get inside?".

היא לא ממש הבינה למה הסתכלתי עליה במבט סלחני ולמה קצה חיוך בצבץ בזוית הפה שלי כשהחויתי בידי קדימה ואמרתי: "You just walk..."

טוב, לא באמת הכל רע כל כך בגלל פסח (אם חשבתם משהו כזה אחרי הפוסט הקודם). עובדה - הדוד נחת כאן מיד אחרי הטיול בפטרבורג. למה זה טוב? כדי להתמודד עם בעיות מהסוג הבא:

הבעיה: הגבינה לא נמרחה במקביל לקווים על המצה. עכשיו אי אפשר יהיה לשבור את המצה בקו ישר כך שנקבל סנדביץ' מרוח.

הפתרון (של המתמטיקאית דוקא. מסתבר שלאנשי תוכנה יש רעיונות משונים...):

               שוברים לפי הקו,                                        מסובבים,                                        ו... בתיאבון!

שלכם,

- נרקיס.

אה, גם אתם יותר ממוזמנים לענות על השאלה הבאה: