היו ימים בהם הרגשתי שהכל עניין של שליטה שכלית עצמית.

שאם אני אתאמץ מספיק, אני אצליח לשלוט במה שאף אחד לא הצליח.

אבל.. זה לא היה נכון.

אני לא שונה מאף אחד אחר.

חשבתי, אבל טעיתי.

זה משהו שאי אפשר להיפטר ממנו ברגע שנכנסים לשם.

וזה לא שלא הייתי מודעת למצב הזה..

וזה לא שאני כאילו מתעלמת מזה עכשיו ו'בורחת' לכאן כדי להתמודד עם זה.

אני פשוט לא עושה את זה יותר.

לא חיה במצב של מודעות, ולא מנסה להתמודד.

אני חייבת להרגיש טוב עם עצמי.

ויהי מה.