כל לילה מרחתי תכשירים והתלבשתי ארוך אף על פי שהיה חם, התחלתי לצאת לעתים רחוקות יותר.. שלא יעקצו אותי.

אחרי הרבה גירודים העקיצות גם השאירו צלקת אבל אחרים לא רואים את הצלקות האלה, רק אני מרגישה אותן.

כל עקיצה מתנפחת ישר אחרי שנעשית, הופכת לכתם בולט על העור שלי.. העור שלי! אחר כך אני מסתובבת איתו ברחובות ומדברת איתו עם אנשים.. הם לא רואים את העקיצה הזאת.. אבל לי היא מפריעה, לי היא מגרת, לי היא נשארת בראש, ובסוף אני רואה את עצמי מלאה בצלקות וכל עקיצה שאי פעם עקצו אותי עוקבת אחרי לכל מקום.

חשבתי שלא עוקצים יותר, היתושים השתנו, הדם שלי השתנה, אני השתניתי.. אבל בפנים אני עדיין אותו דבר.. והעקיצות רק חוזרות על עצמן ולפעמים, לאחרונה באותם מקומות.