הם לוחשים בנשיפה רכה את מה שיש במטבח.. לחם בצל טרי, חטיפים, ממתקים, גבינות.
לא אכלתי לחם או שוקולד כבר שלושה ימים. אכלתי רק ירקות, ביצים, מעט טונה וקצת בשר.
פעם הייתי אוכלת גם ארוחת לילה. לקחתי על עצמי להפסיק עם ההרגל המגונה ואחרי ארוחת הערב להפסיק אוכל לחלוטין.
והשדונים הקטנים מתעוררים בכל פעם שמישהו מדבר או אוכל.
כשבאח הגדול ניגשים למטבח, כשבטלוויזיה יש פרסומת על אוכל..
הפסיכולוגית הקודמת התקשרה ודיברנו קרוב לשעה.. היה מצחיק.
היא תיארה לי את מסיבת יום ההולדת שלה ואת הקישים והלחמים, הלשון יצאה לי בחוץ.
אבל היי, יש מטרה והיא חשובה.
קבענו להיפגש אחרי פורים.
היא שאלה אותי אם אני בתרפיה ואם הנוכחית יודעת על הרגלי האכילה שלי.
אמרתי לה: למה, אני רוצה שהיא תיפול עליי כמוך?
היא נאנחה. אותי זה משעשע...
בסוף היא אמרה לי: אני אוהבת אותך. מבינים למה זה לא יכול היה ללכת לעולם אני והיא?
מעורבת מדי.
חורף עכשיו ואני עטופה. כשאוריד את הסוודרים ואשאר בחולצה יגיעו התגובות.
ירדתי 3 ק"ג מיום חמישי.
הסבל משתלם.