אמובטלת בברלין

אני בלגניסטית חסרת תקנה, יש לי שלושה ילדים שדואגים שגם מה שהונח במקום לא ישאר שם מספיק בכדי שאמצא אותו כשאצטרך. המשרד שלי נמצא בתוך התיק שלי הנקרא בפי כולם "שק הזבל הזה". על כל זה אני מוסיפה את המשמעת העצמית הנוראית שלי ואת העובדה שאני מתפקדת אך ורק תחת לחץ של דד ליין.

בידי הבעייתיות מונח עתידה של עמותה שכלל לא מודעת ליכולותי המאוד מוגבלות בנושא סדר.

העמותה שאני מופקדת על גיוס התרומות, המאזנים והתקציבים שלה ניצלת מידי  בכל פעם מחדש, בעיקר בגלל שלמרות כל הנ"ל אני עדיין בחורה יחסית מוכשרת. מי שסובלת מכל התכונות הבעייתיות הללו היא אני, ועדיין כנראה שאני סוג של מטורפת מזן חדש. כי אין סיכוי שכל זה ישתנה בקרוב. כמו מכור לסמים אני עסוקה כל היום בלתקן את נפילות האתמול, להסתיר את נפילות היום ולדאוג לנפילות המחר, אבל לא מספיק בכדי למנוע אותן.

כל המסלול שלי, שהוביל אותי להיות מפיקה שהיא סוג של משקית תיאום וקישור או מזכירה מזן מאוד משוכלל הוא טעות. זו לא משרה לבחורה מאותגרת סדר, ובטח לא משרה לבחורה שעסוקה בלהכחיש שהיא מאותגרת סדר.

אומרים שהודאה היא הצעד הראשון, המקרה שלי כל כך אבוד שאין סיכוי שזה יעבוד, אבל הנה... הודאה אינטרנטית אנונימית חסרת קהל.

קוראים לי אמובטלת ואני נוראית...