זאת השלישית שלך. היית צריכה לדעת כבר שלא להרדים אותה על הידיים. היית צריכה לדעת כבר שלא חוזרים על אותה טעות פעמיים. בטח לא שלוש.
זאת השלישית שלך. היית צריכה לדעת שאם לא תגמלי מהנקה לפני שנה זה לא יגמר בכלל. שאם את הולכת לטיפת חלב מתי שבא לך במקום מתי שצריך האחיות שם יעשו לך את המוות. אז תפסיקי להתייחס.
זאת השלישית, אז את כבר יודעת שאם תרגיעי אותה עם ממתקים זאת טעות לטווח ארוך. שבשניה שהיא תכיר את הויטמינצ'יק כל פעם שתתני בקבוק עם מים זה יהיה כרוך במלחמה. ידעת שהבמבהזבל הזה בטוח מכיל חומרים ממכרים ושבשניה שהיא תטעם את זה לא תוכלי ללכת איתה לסופר.
את גם יודעת שאם לא תרגילי אותה לשעת שינה קבועה היא תמשוך את הימים כמה שהיא רק יכולה, כי זה הזמן שלה עם שניכם, לא מעניין אותה שזה אמור להיות הזמן רק של שניכם...
בשלישית שלך את אמורה לדעת שמתחילים לחנך מגיל אפס ולא מתעוררים בשנה ושבע. בשלישית בטוח ידעת שהיא תקפוץ עליו בקפיצות מטורפות כשהוא מגיע אז ממה לעזאזל את שוב נעלבת?? ידעת שבשניה שהיא תלמד לדבר את לא תוכלי לעמוד בפניה, ידעת שגם היא תסובב אותך על האצבע ושתהפכי מהר מאוד ממשרתת לשניים למשרתת לשלושה. וגם ידעת שחום זה חלק מהחיים, אז למה את עדיין נלחצת?
בשלישית את אמורה להיות מנוסה ורגועה, את אמורה לתת עצות לאחרים ולהסביר להם מה במה שהם עושים לא בסדר. בשלישית את אמורה להיות מוכנה לערימות הכביסה, לכמויות החיתולים וללשלוח אותה לגן.
זאת כבר השלישית. ידעת את זה כבר, אז למי את באה בטענות עכשיו?
כי זאת השלישית שלך, אז ידעת שגם פה את תפלי שדודה ולא תוכלי לעמוד בקסם. ידעת כבר שתעשי מליוני טעויות כי ככה זה עם ילדים, ידעת כבר שאיכשהו האהבה הזו לא באה על חשבון האחרים כי הלב מתרחב ויש מקום לכולם. ידעת שכשהיא תגיע את תכניסי לחיים שלך עוד מישהו שאת לא יכולה לנשום בלעדיו ושהחיים שהיו לך קודם יראו מאותה שניה אחרת לגמרי. כי ככה זה באהבה. ככה זה עם ילדים.