אמובטלת בברלין

למה הוא קיבל את השלט?

למה חתכת לו את השניצל ליותר חתיכות?

למה הוא ראשון בקטשופ?

למה אני מתקלח ראשון?

למה הוא מתקלח ראשון?

הם קרובים בגיל ושניהם בנים ורבים על אותם משאבים. אין פה חמש דקות של שקט, יש פה או מלחמה או שלום רועש. הם כועסים עלי כי התייחסתי לאחד ליותר משניה, כועסים על השני כי הוא מאושר לשניה, ומתעצבנים. בעיקר הם מתעצבנים. אני בטוחה שאין בעולם מי שמתעצבן טוב יותר מהם, עם כל הצעקות, והמכות, הטון המתבכיין...

החלק הכי מקסים בכל הסיפור הזה הוא שמממש לא צריך לעבוד קשה בכדי להדליק בינהם אש. אחד לקח את המשחק שלפני שניה השני זרק מחוסר עניין לציבור. השני ישב במקום שהראשון החליט פתאום שהוא רוצה, אחד השתפשף בשני בטעות אז השני החזיר בכוונה.

אם הייתי יכולה להקליט את הטון המעצבן שבו הם אומרים "דא-אי" או "מא-גיע לך" ולשים אותו פה ברקע, זה היה פוסט שהיו פותחים עבורו לשונית מיוחדת בישראבלוג "ממליצים שלא"...

כשהייתי קטנה ורבתי עם אחד האחים שלי, אבא שלי היה שולח את שני בעלי המריבה לחדר והיינו יוצאים רק כשהבטחנו שחזרנו לדבר. אז בהתחלה עלו מהחדר קולות מלחמה, צרחות, מכות ובכי, אחר כך שקט מופתי וארוך שהביא ציוצי יאוש והסכם שלום. גם אם למראית עין.. כי בסוף הוא הפך אמיתי. אז שנאתי את הפיתרון הזה, כי הוא הכריח אותי לאהוב או לעשות כאילו אני אוהבת את מי שבאותו רגע שנאתי שנאה יוקדת. היום אני חושבת שזה היה פתרון גאוני, אבל אם אני איישם אותו אצלי בבית זה יגמר ברצח. אנחנו היינו (בעיקר) בנות, זה לא שלא הרבצנו, הרבצנו, בכל הכח.. אבל זה לא היה מגיע ללדפוק אחד לשני את הראש בריצפה או לשלוח בעיטה מדוייקת לביצים. והם רק בני ארבע ושש...כשאני רואה אותם הולכים מכות בכזו אמונה, חולפת בי המחשבה שאני חייבת להתחיל לחסוך. יום אחד אני אצטרך לשחרר אותם בערבות.

ויש רגעים שפתאום מציצה בינהם איזו אחווה לא מוסברת, איזה ויתור מקסים ורגעי, ואני צופה בו בחוסר אמונה וסופרת את השניות עד שהוא נגמר, וכשנמצא רק האחד בלי השני, כי הוא בחוג או אצל חבר, אז במקום לעשות את כל מה שהוא רק רוצה הוא עסוק בגעגועים, ובמתי הוא חוזר? ואולי נביא אותו מוקדם?..

אני עושה כל מה שאני יכולה בכדי ליצור שם חיבור. ומסבירה וכועסת ומענישה. אבל אני לא יודעת אם משהו באמת מחלחל שם לראשים הקטנים והרוטנים. אם אחרי שישברו את הידיים אחד לשני, אולי כמו כל הילדים, וכשהם יהיו בחורים בוגרים ומבוגרים, אני אצליח לעשות מהם אחים.