אמובטלת בברלין

כבר ציינתי פה פעם שלילדים שלי יש מנוי אינטרנטי על אינצקלופדיה מדוברת. הם יושבים מידי פעם מול המחשב, בוחרים ערכים ורואים הסבר פשוט ומאוייר. 

אתמול, בכינוס משפחתי קטן אצל הורי היקרים, הושבתי אותם מול הלפטופ המלכותי של אבי היקר, חיברתי אותם לאתר (עיין ערך בייביסיטר..) והתפנתי לי לענייני רכילות משפחתיים. 

מזוית העיין קלטתי את פרצופו של אבי מולידי הופך לבן תוך כדי שהוא מתקדם בזהירות לשולחן שבו ישבתי אני. בשקט וביראה הוא ציין בפני כי הם צופים בפרק על התינוקות וכי הוא שמע במפורש את המילים "יחסי מין".

עכשיו אני צריכה להסביר שאבא שלי, הוא איש צעיר יחסית והוא אבא לילדים, ככה שסביר שגם הוא קיים בחייו פעם או פעמיים יחסי מין. אבל בכל מה שקשור לילדים התמימים שלו, יחסי מין, שלא לומר סקס, זה דבר שלא מדברים עליו, לא עושים אותו ובטח שלו מעבירים עליו סרטי הדרכה לילדים בני פחות מ-72. זה עלול לטמא את נפשם וגרוע מזה, הם עלולים להבין מזה שסקס זה דבר חיובי.

כי בבית שאני גדלתי בו, האבא היקר שלי, בשניה שהחלו לבצבץ ניצני חזה, החליט שהוא חייב להחליף את המקצוע שלו ולהפוך להיות משמרת הצניעות התורנית. ואני, שמגיל שש עשרה אחזתי בחבר רציני, ובכמה סתמיים לפניו, הייתי נתונה למעקב מדוקדק והייתי חייבת בדיווח מקיף על כל שניה בחיי, מה שלא השאיר בידי שום אופציה מלבד לשקר. לשקר ולשקר ולשקר.

עד גיל 23, כשכבר הבחור אחז בוותק של כמעט שמונה שנים רצופות, אסור היה לי לסגור את הדלת בחדר כשהוא בא לבקר, ואני לא מדברת על מנעול, כי במשפחה לא צריך מנעולים. אני מדברת על סגירה כזו שתאפשר לי ללבוש מהר את החולצה או לסגור את הרוכסן של המכנסיים, כי מעבר לזה זה בכל מקרה היה סיכון מחושב של רצח על רקע כבוד המשפחה.

הבחור שלי, שגר רחוק, והיה בצבא, והיה רוצה לבוא לבקר את חברתו הצעירה, המקסימה וחסרת המעצורים, היה צריך לבלות את הלילה בביתי תחת עינו הפקוחה של אבי היקר. כי בלילות כאלה, משמרת הצניעות היתה נכנסת לכוננות מיוחדת ונשארת כל הלילה על מדים מלאים ועסוקה בפטרולים בין המיטה שלי לבין המיטה הכי רחוקה ממנה בקו אווירי. פעם בשעה אבא שלי יצא לבדיקת מיטות ופעם בשעתיים הוא שלח שיעול אזהרה לחלל הבית.

היו לילות שהצלחתי להרדים אותו בשמירה והייתי מתגנבת בשקט להרפתקאה לילית. היו לילות שאחרי שעות יאוש והמתנה הייתי נרדמת טרוטת עיניים ומיובשת והוא היה מכתיר את הלילה כהצלחה מסחררת.

וזה לא שבגיל 24 האבא היקר שלי הפך לנאור ומתקדם, פשוט עברנו לגור ביחד, וכבר לא הזדקקנו לשרותי המלונאות של בית הורי.

אמא שלי, הכביכול מודרנית שבינהם, הרשתה לעצמה לנסות נסיונות לא מחייבים וחסרי אמונה לשכנע אותו. לא חלילה לסגירת דלתות ולינה משותפת אלא סתם לשעת חזרה מאוחרת יותר או להסיר את צווארון הגולף באמצע אוגוסט.

היום, כשכל ילדיו הם פוחזים חסרי אמונה, והוא עמוק עמוק בתוך ליבו, יודע שלא נותרו בתולים תחת קורתו הדלה, מותר לספר בדיחה גסה ולצחוק קצת ואפילו להגיד את המילה המפורשת סקס. אבל גם היום אם מישהו יעז להטות את השורש ז.י.ו.ן זה, סביר להניח, יסתיים בטוש אדום ואיקסים זועמים על מסמך מצהיב עם הכותרת "ירושה".

עכשיו כשכל המשא הזה על גבי, הייתי צריכה לגמגם לאבי היקר שאני דווקא שמחה שהם צופים בזה ושהם מרגישים שזה בסדר לצפות בזה בלפטופ של סבא במרכז המטבח. אם הוא היה מסכים להמשיך את השיחה יש מצב שהייתי שוחטת איזו פרה קדושה ומספרת לו שאת הילדים שלי לא הביאה חסידה ושאם הם ישנו אצלו היום בלילה יש מצב שאני א.ז.ד.י.י.ן...