אמובטלת בברלין

כבר שבע שנים שאני יודעת איפה הכי זול לקנות חיתולים בכל רגע נתון וכבר שבע שנים שלא היתה לי יקיצה טבעית. אמיתית. שינה שנגמרת כי אין עייפות ולא כי עכשיו צריך.

כבר שבע שנים שאני מחפשת מוצצים. מתחת למיטה, בארון, במקרר.. הם לא שם. הם בסופר, במדף של מוצרי התינוקות. 

אה... וגם שבע שנים מאז שנישאתי בשנית. למכונת הכביסה.

שבע שנים שאני בקיאה במחירי צעצועים, שהרכב שלי נראה כמו חדר משחקים ומאובזר בהתאם, שאני מסתובבת עם תיק שגורם לי להיות בטוחה שאני אמשיך לתפקד גם אם אקלע לשנתיים באי בודד. אולי לא יהיה לי איפה לישון אבל הקטנה תהיה מסודרת.

כבר שבע שנים שכל יציאה שלי תלויה בחיפושים אחר בייביסיטר.

שבע שנים אני דואגת, אני לא ישנה, אני קמה מוקדם גם בשבת בבוקר ומכינה ארוחות כל רגע נתון ביממה.

ושבע שנים שאני עסוקה בלשנות את חיי ולהתאים אותם לצרכים של אחרים.

שבע שנים שהכתפיים שלי סוחבות משא, שאני צריכה לחנך ושאני הולכת לאסיפות הורים.

שבע שנים שאני יודעת שיש מי שיותר חשוב ממני. הרבה יותר חשוב. 

שבע שנים שאני יודעת מה באמת גורם ללב שלי להחסיר פעימה ומה גורם לנשימה להתקע בגרון.

שבע שנים שאני יודעת שיש חיבוקים שמשנים את הכל ושיש חיוכים שקונים עולם. 

שבע שנים שאני מחזרת, מאוהבת ומאושרת ולא מעניין אותי כלום חוץ מהעובדה הקטנה הזו, שאני אמא.

מזל טוב ילד אהוב שלי, 

שלנצח תהיה מאושר ותדע שיש מי שלא יכולים לעמוד בקסמיך. שתמשיך ותהיה בטוח שהעולם מונח לרגליך ושאין מי שיכול לעשות משהו טוב יותר ממך. שמשיך לחפש את המינון המדוייק בין אומץ לפחד ותמשיך לחפש מה אתה עדיין לא יודע. תמשיך להציק לי ולכל מי שמסביבך עד שתקבל תשובה שתניח את הדעת. שלך.  ותמשיך לחבק כי אין כמו החיבוק שלך בעולם כולו. תמשיך להאמין בטוב ותמשיך לאהוב להיות נאהב. ותביט לכולם בעיניים, גם לאנשים וגם לעולם...תמשיך להיות אתה. זה שהפך לי את כל העולם אבל יצר אחד הרבה יותר טוב.

תודה שלימדת אותי מי אני וגילית לי את סודות האושר.  כי ביום שנולדת אתה נולדתי בעצם גם אני... האמא שלך.