לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמובטלת בברלין


ככה פתאום אחרי 33 שנים ושלושה ילדים החלטתי להתפטר. פיק ברכיים מטורף שלא עובר, סיוטים בלילות על ילדים רעבים ושום תכניות קונקרטיות...בערך שלוש שנים אחר כך אני בפתחה של הרפתקאה נוספת, שוב שלושה ילדים, שוב פיק ברכיים ושום תכניות... הפעם רק עם נוף אירופאי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2012

ועכשיו, כשהחופש נגמר...


נגמרו החגים, והחופשות. הם חזרו לגן ואני למגוון עבודותי ולכביסות. היום יום הזה, שהיה מלא בהם מתמלא בכל מה שהבטחתי לעצמי או דחיתי לאחר כך. ודחיינית שכמוני, ממילא ממלאת את זמני בכיבוי שרפות ישנות, והייתם מצפים שאם אני כל כך שונאת לכבות שרפות אז אני אפסיק להדליק אותן, אבל עכשיו, משתמו כל תרוצי האובייקטיבים כמו גם אלה חסרי השחר, אני חייבת לכבות, את הישנות של פעם ואת אלה שהבערתי לי במהלך החגים. אני חייבת לסיים עם העניינים שלי האישיים וחייבת לסיים עם ענייני העבודה, וחייבת לרשום את הכל כי העניין הזה של כל שניה להזכר במה ששכחתי כבר מיצה את עצמו לגמרי.


בואו נהיה לגמרי כנים: אני חייבת להיות מסודרת מחושבת ולתכנן קדימה. אני חייבת להתאפס על עצמי ולהתחיל להתנהג בהתאם לגילי.


הבחור (שבטח רוקד במקום כשהוא קורא את השורות שבהן אני מודיעה שאני צריכה להתבגר) מתיימר להיות המבוגר האחראי אצלנו בבית. כך לפחות הוא טוען... הוא ראש התנועה להנחלת אחריות באמובטלת, תמיד דואג להזכיר לי לצחצח שיניים ולאכול בריא, תמיד מזכיר לי שצריך לקלח את הילדים ותמיד דואג להסביר לי שאילולי הוא, מישהו כבר היה לוקח ממני את הילדים ואולי גם ממנה לי אפוטרופוס לכל עינייני האחריות. הבחור היקר שלי, שאוחז בכמה עניינים לא קטנים מהם הוא מסיר אחריות/מתעלם/מעדיף לא להכנס אליהם ( אבל הם לא קיימים מבחינתו ולכן עיניין האחריות עליהם לחלוטין לא משנה) הוא אולי בין היחידים בעולם שמתנהל בצורה גרועה מזו שאני מתנהלת. הוא, בחורי היפה עד כאב, לא טוב ממני, אבל יש נימה של היגיון בדבריו (תהרגו אותי עכשיו, כי בשבוע הקרוב הוא יעשה את זה שוב, ושוב, ושוב..אמרתי שהוא צודק...) הוא יודע שאני מעדיפה לא לעשות עכשיו את מה שאפשר לדחות למחר והוא יודע שאני עובדת הרבה יותר טוב כשחרב שלופה עומדת מעל צווארי וסוגרת כל מרווח זמן אפשרי. הוא כנראה מכיר אותי.


אני לא יודעת אם צורת ההתנהלות הזו נרכשה במשך שנים ארוכות של עבודה בתקשורת בה בכדי שתהיה רלוונטי את צריך להיות מעודכן ולחכות לשניה האחרונה או שמא אני זו שהכנסתי את רוח הדחיינות שלי לתפקיד. בכל מקרה זה השתלב והשתלם לי במשך שנים ארוכות ועכשיו, כשאני אחראית על דברים שצריכים להיות מוכנים מראש אני משלמת את מחיר הדחיינות ובשורת קורות החיים שלי אני אצטרך להוסיף מומחית לכיבוי אש. תתקשרו עכשיו לאלי ישי.


ואחרי ששוב דחיתי את עניין המיילים, וכתבתי לי פוסט במקום לטפל בפנסיה, אני חייבת לחזור לעבודה... מישהו הבעיר פה שרפה שמאיימת להשתלט לי על כל חלקה טובה.


 

נכתב על ידי imuvtelet , 10/10/2012 10:19   בקטגוריות ככה אני  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  imuvtelet

בת: 47

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לimuvtelet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על imuvtelet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)