I am not different, I am unique

נמאס לשלוח לחברות הודעה עצובה,

נמאס לבכות כל לילה..

נמאס לבהות בטלפון כמו ילדה טיפשה מחכה רק להודעה אחת ממך.

נמאס לשבת ולחשוב איפה אני טעיתי

ונמאס לא לקלוט שאתה זה זה שהרס הכל.

נמאס לראות תמונות שאתה מעלה איתה בזמן שלי

נמאס להיות לבד.

נמאס לתהות אם יש לי על מי לסמוך כשלך ממש לא

נמאס לדפוק את כולם.

נמאס להרוס את החיים שלי בשבילך,

נמאס לסיים במקומות ושיחות שבחיים לא הייתי בהם אילולא אתה.

נמאס להסתכל על תמונות וסרטונים

נמאב להרגיש שלא אחוש ככה שוב.

נמאס נמאס נמאס נמאס.

אז אם זה ככה ואם אמרתי שאני פותחת דף חדש,

למה כלום לא משתנה? למה המחשבה אותה מחשבה?

נמאס לי לומר שאני פותחת דף חדש בלי שזה באמת יקרה..