אני לא מאמינה שעוד אתר הולך פשוט להיסגר ולקחת איתו את כל ההשקעה והזיכרונות והרגעים שלנו
בדיוק כמו שטיפו עשה לפני בערך שלוש שנים
אני עדין לא יודעת מה לעשות לגבי זה
בכל מקרה ערן
כשקלחתי מנות והגעתי לחדר אוכל הוא בדיוק פינה את עצמו אז יצאתי בשתי שניות לפניו והחלטתי להתקדם למדרגות ולפגוש אותו שם למרות החשכה הוא קלט אותי ומאחורי שמעתי את הקול המתוק שלו "ספיר" קורא לי ומתקדם אל הכיוון שלי
זאת בערך השיחה לא בדיוק אחד לאחד אבל מאד קרוב
"מה שלומך ערן?"
"בסדר"
"גם אני בסדר, איך היה אתמול הופעת ההתרמה?, נהנת"
"כן היה כיף"
"אני שמחה"
"ראיתי אותך אתמול בהתרמה"
(לא הייתי אז אני לא בטוחה אם הוא התכוון שחיכיתי איתם לאוטובוס או שהוא דימין וחשב עלי (חיים שלי קטן) או שהוא חירטט כי לא היה לו מה לומר)
"באמת? אני לא ראיתי אותך כי היה מלא אנשים שם" (זרמתי איתו יכול להיות שהוא התכוון לחלק עם האוטובוס או שהוא חשב עלי)
"כן" הוא השיב
ואז לא רציתי להכביד עליו יותר מידי בדיבורים כי גם ככה קשה לו מבחינתו השיחה הזאת מעל ומעבר למצופה (אתמול אמרתי לו שיקח שוקו והוא אמר לי את נחמדה ואמרתי לו גם אתה ) באמת שהוא בחור שלא מדבר ואיתי איכשהו הוא מדבר מלא (יחסית אליו) אני מדובבת אותו יחסית לפעמים
ואז הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא כי הוא תכף ילך לדרכו אז לקחתי את השקית של הסופרפארם בתוכה הקופסא מלאה כל טוב שהכנתי לו שי לחג (וקישתטי אותה כמו הקבצה ב באומנות) ואמרתי לו "ערן זה בשבילך לחג" הוא אמר תודה והתקרב אלי אז שמתי עליו יד ולקחתי אותו לחצי חיבוק סוףסוף (מהצד)
ראיתי שעם הראש הוא מנסה להתקרב אלי וכנראה פירשתי את זה לא נכון או שדווקא כן אז קירבתי אליו את הראש והוא נתן לי נשיקה גדולה קרירה ורטובה על הלחי איבדתי באותו הרגע כל משקל סגולי שהיה לי ממש הרגשתי שאני יכולה להשכין שלום עולמי
הינו ככה כמה שניות שיחררתי את החצי חיבוק הוא הפטיר תודה אני בבקשה והוא הלך
חיים שלי קטן יפה חכם נחמד חמוד חרוץ מצחיק אלים קטן ויפה
השמחה...
לעוד הרבה רגעים קסומים עם ערן!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sap sap
