אני לא מרגיש אותך מנשקת אותי ברכות רוכנת מעליי והנשימות הכבדות והחמימות לא פוגעות בי יותר
הופעתי בפתח ביתך, אני לא יודע למה אבל חשבתי שמה שלא יקרה זה עדיף מלהשאיר את העיניינים כמו שהם עכשיו. אני חושב שהיית קצת מופתעת אולי בגלל שלא היית רגילה שבחורים מופעים לפתע באמצע היום במקדש האסור שלך אולי בגלל שההורים שלך היו בחדר השני ושאני חלק מחייך שאין להם שמץ בו. האישונים שלך הוגדלו ושאלת אותי מה אני עושה פה אמרתי לך שפשוט הייתי צריך לראות אותך. אחיותייך שהיו בסלון עיקמו מבטם לעברי, ואת חיכית כמה שניות שנראו כמו נצח ואז אמרת לי "בוא" ומשכת בידי לעבר הקומה השנייה.
נכנסו לחדר שלך ואת התחלת מנשקת אותי ומלטפת בחושניות הורדת את החולצה והתחלת לפתוח את החגורה שלי, עצרתי אותך ועם מבט אחד בהול ב"מה אנחנו עושים" ל"אני לא יכול לעשות את זה" הבנת שזה לא בסדר. התיישבת במיטה שלך אוחזת בראשך הרמת עליי את העיניים "אני מצטערת" "אני אוהב אותך" סגרתי את החגורה ולבשתי את הז'קט בחזרה "כן, גם בגלל זה"
"למה את עושה את זה?"
"אני פשוט לא יודעת מה אתה רוצה ממני"
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
