paper bags i am a paper bag |
| 5/2015
אסור זה סיפור בחמישה חברים שהעלו את השדות באש במשך שנים בין הבצל והתירס בולעים טריפים ובקבוק וודקה ביד ממתינים בזמן שהעמק מחליף צבעים. מקפידים להיות שם כשהשמש עולה ויורדת ועושה לנו קצת חופש בקצות הידיים וקצת אוויר בריאות. כשירד החושך לפעמיים היינו דוממים מקשיבים לקול הפרות שנשמע לנו תמיד בתאורה הזו כזעקותיו של אדם כלוא הקורא לחירותו. וכל קול נשמע כאן מהדהד ללא סוף, אפילו קולות המרקע הפוצעים מהבתים נשמעים כאילו מתנגנים כסימפוניה בכנסיות המהוללות ביותר. הכל שוקע ומה שנשמע משאיר אחריו גלים. בעיר הכל נשמע חד וברור ואילו במרחבים הפתוחים איפה שבראשנו הרגיש קטן וחנוק הצליל זורם ועושה בנו כל מה שרק ירצה. שולט בנו. מהפנט בקיסמו. רק רצינו למלא את הכל לטעום ולחטוף. להתעקש על מה שמגיע לנו. לנגוע איפה שאסור. לפעמים רק כי אסור. אבל זה שלנו
| |
| כינוי:
|