אתמול התגייסתי (למי שלא ידע).

בהתחלה היה לי כלכך לא טוב (בבקום) כי הגעתי דיי בהתחלה וישר לקחו אותי לאוטובוס והבני גרעין שלי עדיין לא היו שם.. בעצם אף אחד מהשומר הצעיר לא היה שם.. ובכלל לא היו שם בני גרעינים.

אז בכיתי כל הדרך לבקום (כאילו שהדרך ממש ארוכה...) ואז גם בכיתי לחיילת שמצלמת לחוגר ואז כבר נרגעתי והגעתי עם עצמי להחלתה שדיי.... שיש פה עוד בנות ואפשר לדבר איתן, וזה יהיה בסדר גמור בסופו של דבר..

אני החלטתי לתת את הדם שלי למאגר במוח עצם והייתי גאה בעצמי כלכך כלכך!! אתם בטח שואלים למה כלכך כלכך גאה? אז בגלל שאני ממש ממש פוחדת ממחטים ומכאב.. וזריקה/בדיקת דם כוללת את שני הדברים.

סיימתי את כל השרשרת ואז הייתי צריכה לחכות הרבה זמן לבנות הגרעינים - לנחלאיות האחרות. אז ברחתי לי לשבת עם רכז השכבה שלי בשומר הצעיר כדי שאני אהיה עם מישהו מוכר, בסופו של דבר הגיעו בנות גרעין שלי וגם עוד מלא נחלאיות.

אחרי עוד כמה וכמה זמן נסענו למחנה שלנו בצפון.

הדבר הכי מדהים זה שכל בנות השומר הצעיר אנחנו באותה מחלקה!!! והכיתות שלנו אלה בעצם הגרעינים שלנו, שזה כאילו הכי אידר בעולם! וזה במיוחד טוב לגרעין שלי כי אנחנו הולכות להתגבש ממש עם הבנות של הגרעין השני שהתחאדנו איתו.

בקיצור אני ממש שמחה!

יש לי כומתת נח"ל!!

ויש לי תמונה אדירה בחוגר!!!! =]

אין לי בנתיים המ עוד להגיד.. כאילו יש אבל זה הכל לעכשיו.

יאללה...

משוחררים!

נב. זה כן ממש מוזר להיות חיילת ולהיות במדים. שלא תחשבו שלא ושאני לגמרי בסדר עם הכל. פשוט ההרגשה הכללית שלי מהצבא עד כה זה סבבי

אני ממש לא מצליחה לעקל את זה..

כמעט כל הבנים של הגרעין, של השכבה בכלל התגייסו היום!!!

זה כלכך לא יאומן,

זה כואב ומפתיע.

עוד מעט גם חלק מהבנות יתגייסו ואז בכלל כולנו,

מה קורה פה סביבי?

אני מתבגרת מהר מידי,

הדברים שכה חיכיתי להם חולפים להם מנגד עיני,

מה נשאר?

לא יודעת...

אז הבנים התגייסו...

הם עכשיו עוברים - או כבר סיימו לעבור את כל שרשרת החיול,

את החיסונים,

המדים ועוד.

הבנים שלנו ילבשו ירוק ולא כחול...??

צביטה בלב,

לא רוצה להאמין שזה כבר הגיע...

אבל זאת האמת.

אז ככה..

הנה קצת מידע על הכמה ימים האחרונים שעברתי...

קבלו אותו::

החל מיום רביעי לא ישנתי נורמלי, כי הלכתי לישון מאוחר ממש ממש ממש.. לפנות בוקר וכאלה, וקמתי מוקדם.

ואחכ גם הייה סמינר בקשר לצבא,

ואיך שהגרעין שלי יראה בצבא ועוד מלא דברים.

אני חייבת להגיד שזה הייה ממש קשה,

אבל הייה ממש מלמד,

 באמת.

היה זמן איכות כלכך טוב

נראה לי שזה חיזק אותנו,

אבל אי אפשר להתעלם מהמצב החדש והקשה שנוצר.

אבל שמעו...

אני מאמינה שיהיה טוב, הרי הכל טוב בסוםו של דבר... לא?

האמת שאין לי כזה הרבה מה להגיד על השכבה... פשוט היא חשובה וןטובה ואדירה..

אז החלטתי להכניס גם אותה לשם.

קרקל....

זה ממש מושך אותי.

שמעתי מה זה והתלהבתי ממש.

אני גם חושבת שזה ממש טוב לגרעין שלי, נראה לי שאני אלך על זה..

כאילו זה משהו שאחרת אני בחיים לא העשה.

למי שלאע מבין או יודע הקרקל זהו גדוד לוחם עם יחס בנות בנים של 3 ל1,

הגדוד שומר על גבולות השלום של ישראל עם מצרים והערבה.

התפקיד עצמו לא מעניין כלכך... אבל מה שקורה בגדוד עצמו זה המעניין.

וזהו נראה לי... כן זהו

אהה.. מחר זה חג הפועלים!!

תחגוגו ותפגינו!

זה חשוב ממש!!!!