נשבע לכם שכמעט בכיתי מהתרגשות כשראיתי את זה. לא ייאמן שעדיין יש אנשים כאלה במסדרונות השלטון*. לשם האיזון וההגינות, גם ההחלטה לשנות את תוואי התהלוכה שמאפשרת סולם לצד השני מבלי לקפל את הדגלים החשובים, היא מן המוצדקות והיותר חכמות בעיניי.

זה המקום לספר שאחרי 3 שנים ברחביה הסטרילית עברתי לגור במרכז העיר לפני חודש, בבית האחרון ברחוב חילוני על גבול מאה שערים, עם כל הדאווין של האוסול הירושלמי (בית ערבי והכל). האוירה פה מאוד לא נעימה בימים האחרונים, אבל ייאמר לזכות השכנים שהם מבינים היטב את חוקי המשחק ובעוד ש300 מטר מפה חוסמים כבישים ופוצעים שוטרים, האזור שרחוק מעיניי התקשורת שקט למדי; אף אחד לא הציק לי בשבוע האחרון גם כשהסתובבתי בשטח "שלהם" (למרות מחסומי המשטרה, איזה גיבור!).

--

* - איך חזק באורווליאניות, הא?