אז נכון שהבטתי להעלות את הפרק החדש במוצ"ש-והוא באמת היה צריך להעלות.הוא היה כבר בעריכה,עם תמונה והכל.

אבל אתמול נקלעתי לשיחה מרתקת ומעניינת עד השעות הקטנות של הבוקר עם אהבת חיי!

ומה לעשות שלעצור אותה-לא יכולתי ;)

אז הינה הפרק,בלי חפירות מיותרות.

אוהבת אותכן !

פרק 17-I want you tonight.

"אגמוש!" שמעתי קול מאחוריי לאחר שהייתי עסוקה בלנקות את בקבוק התפוזים הגדול שנשפך כרגע

על רצפת הקרמיקה הלבנה בביתי. המחשבה שאמא תראה מה קורה בביתה עכשיו,גרמה לצמרמורת לעבור בכל גופי.אוף. למה דווקא לי היא נתנה להיות האחראית לסדר והניקיון?

"ימוש." הסתובבתי אליה בחיוך גדול ומאולץ.

"אולי לרגע אחד תפסיקי לנקות ותתחילי ליהנות?"

"יפה ים," גיחכתי והסתובבתי בחזרה עם הסמרטוט בידי "לא רק שטויות יוצאות לך מהפה כשאת שיכורה. גם חרוזים מצטרפים לחגיגה."

"את בכלל לא מצחיקה!" היא השיבה בצחוק מתגלגל, הצורה בה דיברה שעשעה אותי מאוד- אחרי כל מילה שניה שאמרה נפלט מפיה שיהוק קטן.

"תצטרפי אליי לשוט אחד," הפצירה בי בתחינה "רק אחד. אני מבטיחה!"

"אבל תיראי איך הבית ניראה-"

"תעזבי כבר את הבית שלך,ותתחילי ליהנות!"

לאחר עשר דקות, אני ים ושני היינו עם בקבוק שתייה בידינו לכאשר כל אחת מאיתנו לוגמת מהמשקה המר אחת אחרי השנייה,ולאט לאט מתרגלות לטעם המגעיל והרע,שגרם לצריבה חזקה ולא נעימה בגרון להופיע,כל פעם מחדש.

"אתן ראיתן את גיא?!" התלהבות ניכרת נשמעה בקולה של ים.

"ראית איזה חתיך הוא?" השלמתי אותה בחזרה בעודנו נועצות בו מבטים, ומתבוננת באותה הבחורה שמסתכלת עליו בהערצה. היא הייתה מוכרת לי. מאוד מוכרת.

"שני הבחורה הזו לא מוכרת לך?"

"יכול להיות," השיבה ולגמה עוד לגימה ארוכה מאותו הבקבוק "אל תשכחי שאנחנו היינו אחריות על הרשימה הזו." הוסיפה. למרות השתייה שעלתה במהירות לראשנו,אנחנו עדיין זוכרות פרטים חשובים.

"אני בטוחה שאני מכירה אותה."

"אז תגידי מי זו," ים כיווצה את פנייה בכעס "אף אחת לא מתעסקת עם גיא."

"הופה!" צחוק מתגלגל השתחרר מפי "הילדה מאוהבת!"

"אני לא. אבל זה לא מכנה לאחרות זכות לדבר איתו."

"לין!"

"מה לין?"

"זו לין!" שני הצביעה על אותה הבחורה שעמדה ליד גיא, וגרמה לי להיזכר באותה השיחה המשעשעת שהייתה לנו בבית-הספר.

"אז לין קוראים לה?" ים נעצה בה מבט חודר בעוד בקבוק השתייה בידה, לאחר דקה קצרה היא שתתקה את כל תכולתו.

"אני אראה ללין הזו מה זה." הוסיפה במהירות וניגבה את פיה.

"היא אחלה בחורה רק שתדעי."

"אבל היא לא תתחיל עם גיא."

"את כזו קנאית."

"אני לא." הסתובבה ושלחה אלינו חיוך שובב "אני בסה"כ שומרת על הטרף שלי חי." הוסיפה,ובמהירות מסחררת כבר נעלמה מזווית עיניינו.

"זה הולך להיות מעניין את לא חושבת?" פניתי לשני,אך לא קיבלתי מענה. סובבתי את פניי לעברה,והדבר היחיד שעיניי ראו היה המחזה המגעיל שלה ושל עמיר חוקרים את הפיות זו של זה,ומחליפים נוזלים בעודו מחזיק אותה קרוב לגופו החסון. וככה נשארתי לבד. ידעתי שזה מה שיקרה במוקדם או במאוחר במסיבה הזו.

"יופי שיש גם עם מי לדבר."מלמלתי לעצמי,והסתובבתי בחזרה לכיוון הבית.

"את רוצה לדבר?"שמעתי קול והרמתי את ראשי. אסף לפתע הגיח משום מקום וגרם לי לנשוך את שפתיי שוב. שלושת כפתוריו הראשונים בחולצה היו פרומים,שיערו היה פרוע ובידו החזיק בקבוק בירה.

"האמת שלא," התקרבתי אליו ולקחתי את הבקבוק מידו לוגמת בעדינות את המשקה המר והנוראי, "אני רק רוצה לרקוד,להשתעשע,ולאהוב כמו כולם." הוספתי בחיוך כאשר אני מרחק נשימה ממנו. הרחתי את ריח האלכוהול החז שנדף מימנו,אך המבט השובב והנוצץ שהיה בעיניו היה שווה הכל.

"את רוצה לאהוב?" הצמיד אותי אליו,ולקח את הבקבוק מידיי לוגם את השלוק האחרון ומעיף לאחור, מחכה לתשובתי.

"כן." השפעת האלכוהול החלה לקחת פיקוד,ולדבר לבד "זה אפשרי אתה חושב?"

"אני יכול לסדר לך מישהו."

"אה,יש פה עוד חתיכים שלא שמתי לב אליהם?" הרמתי את גבותיי בפליאה וגיחכתי בקול רם.

"אני לא הבן אדם שיוכל לענות לך על השאלה הזו."

"אז מי כן?"

"את כל כך מעוניינת באחרים?"

"באחרים?" כיווצתי את מבטי כלא מבינה "אני רוצה להשתעשע עם אחרים. אחרת,עם מי אני אוכל להשתובב?"

"איתי."

"אתה רוצה להשתעשע איתי?"חייכתי בפליאה בעוד שיהוק קטן התגנב מפי וגרם לחיוך גדול להתפרש על פניו היפות של אסף.

"אני רוצה להשתעשע רק איתך."

"אבל אני רוצה גם לרקוד."

"אז בואי נרקוד."

"ואם גיא יראה?"

"גיא לא במצב שהוא יכול לראות משהו." ציין עובדה,והסיט את מבטי על עבר גיא. הוא ישב שם אבל לין לא הייתה איתו כבר. ים ישבה איתו,והיה ניראה כאילו הם מתווכחים או עוקצים אחד את השני כהרגלם למרות, שאני מוכנה להישבע שהערב הזה הם הולכים לעשות הרבה מעבר לעקיצות וויכוחים.

"אז מה נעשה?"שאל בחיוך והצמיד אותי אליו יותר,בזמן שאני משחקת בכפתוריי חולצתו.

"מה שאתה רוצה."

"כל מה שאני רוצה?"

"כל מה שאתה רוצה."אישרתי את דבריו, מדגישה את מילותי ובשנייה לאחר מכן הדבקתי לו נשיקה קטנה על הפה.

הוא התחיל לצחוק בקול גדול בזמן שאני התבייתי בתוך עצמי חושבת על הנשיקה הקטנה שהצלחתי להגניב לו בטעות. "מה זה היה ?"

"נשיקה." מיקדתי את פרצופו עליי.

"אני יודע שזו נשיקה," הוא הביט בי מחייך,ונעץ את עיניו החומות כשקד עמוק עמוק בתוך עיניי הירוקות "אבל למה?"

"לא יודעת." שיהקתי שוב, "ככה יצא."

"את רוצה לרקוד,להשתעשע או לאהוב?"

"אני רוצה הכל."

"מההתחלה ?"

"מההתחלה." אישרתי את דבריו,ודקה לאחר מכן הוא משך אותי אל עבר רחבת הריקודים הקטנה שנוצרה באמצע החצר שלי,שמסביבנו הרבה נערות ונערים שרקדו כאילו אין מחר.

ים:

"למה העפת את לין? היא כוסית!" גיא גער בי לאחר שנפנפתי ביהירות והתנשאות את אותה האחת שכנראה ענתה על השם לין, מסביבתו. היא באמת נראית אחלה,והיא לא התנגדה יותר מדיי,אבל יש גבולות.והיא חצתה אותם. גיא שלי,למרות שכלום לא רשמי,וגם לא יהיה ככה.

"גם אני כוסית."

"את זה אני יודע."

"אז מה הבעיות שלך!?" גערתי בו בעצבים,והנפתי אצבע מאשימה כלפיו.אם הא אומר שאני כוסית,ואין ספור פעמים שהוא הראה לי שהוא רוצה אותי,ובנוסף גם אמר לי זאת, אז למה הוא לא עושה עם זה כלום,ומחכה שאני אפעל?! התפקיד של הבחור הוא ליזום,לא של הבחורה.

לפעמים זה ניראה כאילו אני מתפקדת בתור הגבר מבין שנינו.

"אין לי שום בעיות!" הוא התקומם ממקומו ועכשיו היה תורו להניף את אצבעו כלפיי "אני רוצה בנות אחרות,ואת לא משלימה עם זה! מה הבעיות שלך?!"

"אתה לא רוצה בנות אחרות,תפסיק לזיין לי ת'שכל." שלחתי אליו מבט כועס,והמשכתי לצעוק בקולי קולות, למרות שכל הויכוח הזה גרף המון מבטים מסביבנו "אתה רוצה אותי,וכי אני אדישה ולא נותנת,אתה מתייאש."

"לא נותנת?" גיחך בקול רם,ומיקד את פרצופו הכועס ישירות אליי "להזכיר לך שאת זו שזרמת עם בחור שהכרת במשך חמש שעות במועדון, ישר למיטה שלך? ואת עוד אומרת שאת לא זורמת? את זונה!" הוסיף בצעקות. הבטתי בו במבט פגוע וכועס,לא האמנתי שהוא הוציא את אותם המילים מול כל אותם האנשים שלא היו בהשפעת האלכוהול, להבדיל מהאחרים. הוא המשיך לכווץ את גבותיו בכעס,ולגם עוד לגימה מאותה הכוס שהכילה את המשקה החריף ששתה. באותה השנייה,סטרתי לו בחוזקה סטירה מצלצלת שהצליחה לסובב את פרצופו הכועס לצד השני. הוא סובב את מבטו באיטיות,בחזרה אליי בעוד דמעה מנצנצת איימה לזלוג במהירות מעיניי,ולגרוף אחריה את כל השאר במכה אחת.

שלחתי לו מבט אחד אחרון וכועס,שוכחת לרגע שזו היום הולדת שלו,והוא ילד המסיבה. הסתובבתי לכיוון היציאה מהבית,אך לאחר שנייה הרגשתי יד אוחזת בזרועי, ומושכת אותי בחוזקה לכיוון הבית.

אגם:

התקדמנו, אני ואסף, דרך גרם המדרגות לכיוון חדרי. אסף החזיק לארוך כל הדרך במותניי כשהוא קרוב וצמוד אליי, נושף אל תוך אוזניי אוויר חם ונעים שהתערבב עם ריח האלכוהול הרב ששתינו. לא חדלנו לצחוק לרגע.

"אז," הוא הכניס אותי לחדר וטרק את הדלת מאחריו,ולא שכח לנעול אותה על הדרך,"השתעשענו,ורקדנו. מה עוד נשאר מהרשימה שלך?" הוסיף בחיוך שובב והתקדם אליי באיטיות.

"לאהוב." הוספתי בחיוך, אוחזת בחולצתו בחוזקה.

"אנחנו יודעים לאהוב?"

"לא." אישרתי בחיוך,וגרמתי לשנינו לפרוץ בצחוק גדול ושיכור שנגרם מכמות האלכוהול שהוכנס לגופנו היום.

"אז מה נעשה?" שאל בחיוך,"נדלג על הפרט הזה?"

"מה פתאום!" ביטלתי את דבריו בהינף יד "אם נבטל את הפרט הזה,לעולם לא נשלים את הרשימה שלי."

"אז בואי ננסה."

"ננסה לאהוב?"

"כן."

"אתה ידוע שלא משנה מה יקרה היום-לשום דבר לא יהיה משמעות מחר,נכון?"

"אני לא רוצה לחשוב מה יהיה מחר."

"אז מה אתה רוצה?"

"אני רוצה אותך עכשיו.לא רוצה לחשוב על ההשלכות של המעשים שלנו,אני רוצה רק לאהוב אותך עכשיו."

"אתה אוהב אותי?" גיחכתי בקול.

"אני יכול לענות לך במעשה?"

"לפעמים מעשים יותר טובים ממילים אתה יודע?"

"כן." הוא חייך את חיוכו המושלם. הוא המשיך להסתכל עליי במבטו החודר,עם אותן עיניי השקד שהייתי יכולה להביט בהן שעות. הוא הצמיד אותי אליו עוד יותר,כאילו היינו גוף אחד. התחלנו להתקרב זה לזו יותר ויותר,עד ששפתינו נפגשו בתשוקה מסחררת. לשונו חדרה באיטיות על פי שהיה מלא בריח אלכוהול חריף,אך למרות כמויות האלכוהול שהוא שתה,לשונו הייתה מתוקה וטעימה יותר מתמיד. משכתי בשערות ראשו,מצמידה את גופו אליי יותר ממה שיכולנו. הוא התהלך איתי ברחבי החדר והצמיד אותי לקיר הסגלגל שלי. הנשיקה רק הלכה והתעצמה,וככה גם המגע בין שנינו. התחלתי לפרום את שאר כפתוריי חולצתו בזריזות,עד שהצלחתי להעיף את חולצתו המכופתרת אל פינה נידחת בחדרי. הוא התחיל ללטף את גופי באיטיות שיכלה לשגע אפילו אותי, אך עם זאת,הוא היה טובעני ותשוקתי יותר מתמיד.הוא עבר מהרגליים אל מותניי,משם אל בטני השטוחה וישר לבית החזה שלי,מעביר עליו נשיקה רופפת ומיישר את מבטו אליי. רצינו זו את זה יותר מאי פעם. היינו צמאים למגע אחד של השני וזה היה ניכר בכל תנועה ולו הקטנה ביותר שעשינו. לא רציתי שזה יגמר,רציתי שהלילה הזה ימשיך,ולא הסתיים לעולם.

הוא המשיך להעלות את ידיו במורד רגליי,עד שהגיע לבטני,ולפתח הרוכסן בצד מותניי.

"את בטוחה שאת רוצה להמשיך?"

"אני לא רוצה לעצור עכשיו,זה בטוח."

הוא רק שלח אליי עוד חיוך קטן,ובתנועה אחת מהירה,פתח את רוכסן שמלתי והיא נפלה במהירות מגופי. נשארתי רק עם חוטיני לבן ומינימאלי. הוא עצר לפתע,והחל לבחון את גופי שעמד מולו ערום כמעט לגמרי. פתחתי במהירות את כפתוריי הג'ינס שלו,נבוכה מכל הסיטואציה ולא נותנת לו להתעמק בי יתר על המידה,בגלל לחיי הסמוקות שהספיקו להאדים בשניות האחרונות הרבה יותר מהרגיל.תוך כמה דקות היינו כבר שנינו בין הסדינים.

"את מושלמת."

"מי שמדבר." עליתי מעליו,בזמן שהוא נוגע,חוקר,ומלטף כל פרט בגופי העירום. הוא ליטף ונגע בשדיי,מתענג עליי כאילו אני אעלם לו עוד כמה דקות. התחלתי לנשק את צווארו,בזמן שהוא נשכב על מיטתי,ואני ממשיכה לנגוע ולחקור את גופו המשורטט והמדהים. התחלתי ללקק ולנשק את בטנו התחתונה,עד לאותה הנקודה שנשארנו שנינו ערומים לגמרי במיטה.

"אין דבר שאני רוצה יותר ממך."

"אני רוצה אותך."

"את בטוחה?"

"כן. יותר מתמיד."

ים:

"מה אתה עושה?!" צעקתי על גיא לאחר שמשך בזרועותיי בחוזקה,ומשך אותי לכיוון חדרו במהירות. היה ניכר על הבעת פניו שהוא עצבני יותר מתמיד. הגענו לפתח חדרו והוא דחף אותי להיכנס אליו,בזמן שהוא טורק ונועל את הדלת בעצבים.

"אני רק רוצה להבין," הוא דיבר באדישות ובדממה שהצליחה להפחיד אפילו אותי "מאיפה את חושבת שיש לך את הזכות לבוא למסיבה שלי,ולהעיף לי סטירה מול כולם?!" צעק בחוזקה והסתובב אליי.

"אם אתה לא היית מוציא אותי כזו שרמוטה מול כולם,זה לא היה קורה!"

"בסה"כ אמרתי את האמת."

"ובכל זאת,לא עבר יום אחד מאז שהכרת אותי שלא רצית לכבוש אותי,ועדיין לא הצלחת."

"תעופי מפה,אני לא רוצה לראות אותך יותר."

"למה שאני אלך?" התקרבתי אליו במהירות וצעקתי עליו "כדי שתוכל לקרוא ללין או לכל שרמוטה אחרת לבוא ולספק את היצרים המיניים שלך?!"

"כן!" הטיח בי "זו היום הולדת שלי,ואת לא תהרסי לי אותה.אני אעשה מה שאני רוצה,ובטח שאני לא צריך לקבל מימך אישור על מה אני יכול לעשות,ואת מי אסור לי לעשות.זה מובן?!"

"אתה באמת רוצה שאני אלך?" שאלתי  אותו,כאשר אני קרובה יותר מתמיד אל פניו. היה אפשר להבחין במבט הכועס והכואב שלו. הרסתי את היום שלו.

"יותר מכל זיון אחר."

"אתה בן זונה." נעמדתי על קצות אצבעותיי והדגשתי את מילותיי מול פניו. הוא הבן אדם שהכי פגע בי אי-פעם,ואני שונאת אותו. כל כך שנאתי אותו באותם הרגעים. ראיתי את ניצוצות האש האלו שבערו בעיניו. זה היה ניראה כמו מדורות שנדלקו בעיניו הכחולות כים,מכעס ועצבים,שפשוט סירבו לכבות. כל עוד אני לידו,כל עוד אני איתו-הניצוצות הכועסות האלו לא ייעלמו.

"אני בן זונה,ואני שונא אותך. תתמודדי." הדגיש מול פניי,ופה-נשברתי.באותו הרגע,דמעה אחת בוגדנית זלגה במורד לחיי,וגררה אחריה שובל של דמעות גדושות ומלוחות.מבט מלא אכזבה הצטייר על פניי. לפתע,משו בעיניו כבה. אותה האש הבוערת שהייתה בהן עד עכשיו,התכבתה. זה היה ניראה כאילו הדמעות שלי כיבו אותה,וריככו את גיא. מה שלא קורה אף פעם.

"אני מבטיחה לך," גמגמתי מהבכי שתקף אותי באותם הרגעים,"שאתה לא תראה אותי יותר בחיים."

"יום-הולדת שמח גיא."חייכתי אליו חיוך כואב אחרון,והתקדמתי לכיוון הדלת.

"לעזאזל איתך." שמעתי אותה ממלמל,ושנייה לאחר מכן משך בזרועי במהירות. הוא הצמיד אותי אליו ושלח לי מבט שלא הצלחתי להסביר,כאשר פרצופי עטה מבט מלא בלבול ותדהמה.  לאחר שנייה ארוכה ששקעתי שוב בעיניו המדהימות,גיא התנפל עליי בנשיקה סוערת יותר מתמיד.הוא בלע את פי,כאילו היה צמא למגע הזה יותר מכל דבר אחר. הוא משך אותי אליו,בזמן שאני מורידה את נעליי מרגליי,ומשליכה את התיק הקטן שלי אל עבר הרצפה שבחדרו. הוא הרים אותי מירכיי ופיסק את רגליי,עוצר לרגע ומסתכל עליי.

"למה את משגעת אותי ככה? למה?" שאל אותי בקול נואש.

"אין לי מושג," נשכתי את שפתיי באגרסיביות "אבל תהיה בטוח שזה הדדי."

"אני לא מתכוון לעצור הלילה הזה."

"אני לא רוצה שתעצור. תמשיך. עכשיו." ציוויתי עליו,וחיוך קטן בצבץ מזיפיו הבלונדינים והעוקצניים,מהם הגומה המדהימה שלו נחשפה. הוא הפשיט אותי במהירות מתענג על כל חלק וחלק בגופי.הפשטתי אותו גם,מותירה אותו רק עם בוקסר צמוד שחשף את החבילה המכובדת שלו שהחלה להזדקר כלפיי מעלה. נשכבנו שנינו על מיטתו הריחנית,כאשר תמונות רצות לי בראש,מה יהיה תגובת אגם ושני כאשר ישמעו על מה שקורה פה עכשיו,מה יהיה מחר בבוקר,ומה יהיה הלאה. אבל כרגע, שום דבר לא עניין אותי חוץ ממנו.

"ים אני רוצה אותך."

"גם אני." חייכתי אליו חיוך קורן. חיוך של אושר,חיוך של שמחה.חיוך של אהבה.

"את לא מבינה כמה ייחלתי לרגע הזה."

"תנצל אותו כי הוא הגיע." חייכתי אליו חיוך קטן בפעם האחרונה לערב הזה,מדביקה לו עוד נשיקה סוערת,ולוחצת תוך כדי על מתג האור שהיה צמוד למיטתו.

המשכנו להתענג זה על זו עוד ועוד. טועמים,,נוגעים,מלטפים,וחוקרים כל פרט בגופו של האחר.

ומפה,גיא סחף אותי ללילה בלתי נשכח בחיקו. אני אוהבת את גיא. פשוט אוהבת.

אז?

כל המעריצות של אסף-אתן מאושרות עכשיו,או שבא לכן לקרוא לאגם את הצורה ? ;)

מקווה שנהנתן לקרוא אותו,כמו שאני נהנתי לכתוב אותו...

אז אני מעלה לכן אותו עכשיו,ואני עפה לסדר את המזוודה שלי-שמחר בתשע בבוקר אני על הרגליים,ושום דבר עדיין לא מוכן ! :-O

וזה לעשרה ימים,ואני אדישה כאילו כלום לא קורה מחר! :-\

אז אני הולכת להיעלם לכן עשרה ימים,אבל כשאני אחזור אני מבטיחה לחזור עם פרקים חדשים וטובים. רציתי להיפרד מכל המדהימות שקוראות אצלי בפרק אחד אחרון שירצה את כולכן.

אז שושה שלי,שעונה על השם לין אמזלג שרובכן בטוח מכירות אותה,תעזור לי ותודיע לכל הקבועים על הפרק החדש,ועד יום חמישי הבא-להתראות אהובות!!!! אתגעגע מלאמלאמלאמלאמלא....

אני מבטיחה לכן שהסיפור הולך להיות מעכשיו טיפה יותר מעניין,בגלל תפנית מסוימת בעלילה-ואת זה אתם תגלו מפרק לפרק יותר ויותר.

בינתיים,אני הולכת להמשיך לארוז מזוודות,להיפרד מהחר החמוד שלי שאני אתגעגע אליו הכי הרבה בעולם,ומעוד חברה מדהימה שלי!

אוהבת את כ ו ל כ ן כל כך ♥♥♥