ארבעה חודשים של אושר
ארבעה חודשים של אהבה
הסתיימו בלילה אחד.
לילה מלא בדמעות
לילה מלא בכאב.
אני מתגעגעת,
כמה שזה היסטרי וילדותי,
מתגעגעת לשמוע את הקול שלך
מתגעגעת להודעות
שאתה אומר שאתה אוהב אותי
כנראה שאנחנו כל כך שונים
משני עולמות ,שני קצוות שונים
כן אני עייפה אבל לעייפות שלי יש סיבה
ביום שתתחיל לעבוד ותקום כל בוקר בשעות שאני קמה
תוכל להתלונן על העייפות שלי כי אולי תרגיש מה זה.
חייל משוחרר יוצא עם ילדה לפני גיוס.
כן אני ילדה אבל זה מה שבחרת לעצמך
מההתחלה ידעת לאן אתה נכנס
אז להגיד שאני ילדותית ? לוקחת הכל כמובן מאליו ?
להגיד שאתה במקום האחרון אצלי כי היה לי חודש קצת עמוס בעבודה ?
מצטערת שיש לי מוסר עבודה שאני דואגת לחיים שלי
שאני דואגת לעצמי שיהיה לי כסף בגיוס.
כמה חלמתי שנגיע לרגע שאני מתגייסת ואתה תהיה שם איתי.
שתבוא לבקר אותי בשבתות
שתהיה שם בשבילי כשקשה לי
אבל לא,
העדפת להרוס הכל לפגוע בי בצורה מטורפת והכל ?
הכל בגלל שאני עייפה.
כי אני אשכרה עושה משהו עם החיים שלי !!!
בחיים לא בכיתי בצורה שבכיתי בלילה,
בחיים לא הברזתי מהעבודה והנה לכל דבר יש פעם ראשונה לא ?
הכאב גדול ממני,
הכל גדול עלי,
אני מעדיפה להדחיק,
לעטות מעלי את המסכה של המאושרת השמחה שכלום לא עובר עליה
אבל בסתר בחדר שלי לבד,
הדמעות זולגות מעצמן.
הבכי לא נשלט
הכאב עצום.
אוהבת ? עד מתי ?
שהגיוס יגיע ואני אצליח לשכוח...
ברגעים האלה של הכאב אני יודעת מי אמיתי
מי תמיד יהיה לצידי בכל דבר.
ואמא שלי המדהימה שתתמוך בכל החלטה שאני אקבל.
שתמיד תהיה שם בשבילי שלא תשן כל הלילה רק בגלל שרע לי
בגלל שאני בוכה.
בגלל שלי כואב.
מעריכה את אמא שלי,
מעריצה אותה !
אין אנשים מדהימים כמוה.
וזכיתי ,
פשוט זכיתי במשפחה מדהימה ובחברים תומכים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
