תגובה לפוסט של מיסי:
פיו.. קשה לקרוא כל כך הרבה תגובות מזדהות עם מצבך. למען האמת, גם אני הייתי במצב שלך, אבל אז הבנתי משהו מאוד חשוב - אני קודם כל בנאדם, ואז אני אישה. מי שלא רואה את המצב כמו שאני רואה, לא קיים מבחינתי (וזה כולל גברים שמחפשים בחורות שיא המטופחות ועם ביגוד מינימלי).
דבר שני, כן למדתי להתאים לעצמי כמה דברים מאוד מינימלים לגבי טיפוח:
א. למדתי שכל קרם פנים מרגיש מגעיל על הפנים שלי, אז הפיתרון שלי הוא לנקות עם מי פנים בעלי אקסטרה לחות (וזה לא באמת פעם ביום, אלא כל כמה ימים אחרי מקלחת שייבשה את הפנים).
ב. איפור: בחודשים האחרונים לא התאפרתי כלל. הכי הרבה שאני שמה זה שפתון לחות (כמו של ד"ר עור), יקר אבל באמת מלחח את השפתיים. שום שפתון אחר לא, כי כולם מייבשים את השפתיים שלי, שברוך ה' מספיק יפות לכשלעצמן. איליינר אחד בצורת "עט" (נראה לי שזה שם הסוג) בצבע סגול, כי אני אוהבת סגול. וכל האיפור הזה נעשה רק ליציאות. אה, ומייקאפ לכסות רק פצעונים נקודתית (כשיש).
ג. שיער גופי בעייתי והדבר היחיד שגיליתי, לאחר ניסויים עם מוצרים אחרים, שטיפה מחליש אותו זה שעווה. פעם בחודש רגליים אצל קוסמטיקאית שאני סומכת עליה. שפם עושה לעצמי בערך כל שבועיים. בית שחי פעם ב, אלא אם זה קיץ (גם בשעווה), גבות התחלתי רק השנה עם פינצטה, שאיתה אני סופר נזהרת ואפילו משתמשת באור מהפנס שקניתי לטירונות אם קשה להבחין מתי אני מוציאה גם שיערה לבנה (התחלתי בגיל 20), אחרי אינספור שכנועים ומישהי שסמכתי עליה שרק תנקה לי את הגבות כי הצורה שלהן בסדר גם ככה. מאז אני מנקה לבד מדי פעם.
ד. שיער ראשי החל טיפה להדלדל, אז התחלתי, בעקבות בדיקה אצל טריקולוגית (מומחית שיער שאינה רופאה), להשתמש בשמפו שמתאים לבעייה שלי, זה שמפו מאוד יקר של חברת וישי, קשה למוצאו בארץ, ולצערי הוא מה שירפא לי את השיער מתחילת ההדלדלות (וזה מצחיק, כי לא רואים עליי הדלדלות ממש).
ה. ביגוד - כעת אין לי בעיה ללבוש כמעט כל דבר אלא אם צריך חזה גדול בשבילו. מה שכן אני לא מעושות השופינג. אצלי אני קונה מוצר שאני בודאות
אשתמש בו, ולרוב עבור מגוון תלבושות. מתאים לי לאופי חולצות עם ציורים של ממש, כי זה מתקשר לי עם זה שאני מציירת פה ושם. תתחילי בדברים בסיסיים ולאט לאט תוסיפי אביזרים. רק אם הם באמת תופסים לך את העין, תקחי אותם. אני למדתי על עצמי שלרוב אם נדלקתי בשניה הראשונה על פריט, הוא מה שאקנה, ולא שאר הפריטים שאספתי בחנות.
ו. קודם כל - וסת, לא מחזור. מחזור כולל בתוכו את ימי הדימום, הביוץ, ומה שביניהם (בממוצע כ30 יום למחזור). רוב חיי נטלתי נורופן או אקמול כדי להחליש את הכאב. שיטה שאולי תיראה ניואייג'ית כאן, אבל בהחלט משהו שכל אישה בתקופה הפרה-היסטורית ידעה לעשות - ריקון וסת.
איך עושים?
פשוט מאוד: הולכים לשירותים, יושבים בנוחות ומרפים את כל השרירים של רצפת האגן (שאגב, זו גם הדרך הנכונה להשתין ולרוקן צואה, לא ללחוץ). הוסת מתחילה כעבור כשתי דקות לצאת מעצמה, הכאב, באורח פלא, נחלש עד נעלם (!!) וגם הניגוב אח"כ (שעדיין גוזל כמויות אדירות של נייר) אינו משאיר לכלוך על שיער הערווה ביחס לשימוש מתמיד בתחבושות. למעשה לרוקן וסת זה כמו לתת שתן או צואה. וזה מדהים כמה יותר נקי אח"כ כשמנקים נקודתית, וכמה הכאב פוחת לרמה שאינו קיים. כמובן שעם הזמן לומדים לשלוט על הוסת ולהרגיש מתי היא באה (תחושה די דומה לכשפיפי רוצה לצאת).
לצערי פיתרון זה אינו מתאים לכל אחת, שכן יש נשים שאינן מצליחות לחוות את החיבור הראוי עם גופן ובמקום לקבל את הוסת ואת גופן כברכה, הן נגעלות ממנו ולדבריהן "שורדות" את הוסת. כולי תקווה שתרצי לאמץ עצה זו, שכן היא העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך. ברגע שתתחברי לנשיותך באמת (לא ע"י מאפיינים חיצוניים, כי אם ע"י קבלת גופך ווסתך, לא משנה מה צורתו ולא משנה מה החברה אומרת על וסת), תוכלי לדעת בדיוק מה מתאים לך חיצונית, הן בלבוש והן בכל פן אחר.
אני מודה שאני אוהבת להיראות מסודרת (לא ברמת טיפ טופ) במה שקשור לבגדים, אבל לא בכל יום. יש ימים שלא בא לי להתגנדר. היום התלבשתי נחמד אמנם, אבל הייתי עם שפם שהציק לי, והכרחתי את עצמי לגדל אותו כדי שאוכל להסירו באופן אחיד בשעווה. בתכל'ס? אף אחד לא שם לב אפילו. ולכן אני אומרת, תהיי את, and the rest will follow.
וזה באמת נכון שגברים פחות שמים לב לשיער ואיפור. אם יש לך יופי טבעי, תנצלי אותו ותשימי כמה שפחות איפור - האיפור גורם לרקמה שמתחתיו לדהות לאורך השנים ובכך ליצור תלות באותו אביזר איפור.
הלוואי שתאמצי משהו מעצותיי ושיהיה לך בהצלחה בדרכך. מי ייתן שהדרך לנשיות תעלה בכמה שפחות נזק כספי ובכמה שיותר אהבה לנשיותך ופחות להתאמות החיצוניות שבגינה (יותר נכון, בגין התרבות בה אנו חיות, אבל לא אהיה קטנונית).
מורנייה
קישור לפורום שמפוצץ בטיפים על איך לקיים ריקון וסת: באופן טבעי ובכלל יש כאן הון מידע על פוריות, נשיות, מודעות לגוף האישה הריון ועוד דברים שבד"כ נשים "נאלצות" להגיע אליהם רק כי לא הצליחו להרות, ואז גילו מעיין נובע של מידע על גופן שלא ידעו לאורך כל חייהן! (30-40 שנה, עצוב מה?)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Mornie Is Come