זו הפעם הראשונה שאני מופיעה בפני קהל ששילם. הגעתי לא מוכנה, לא עשינו מספיק חזרות. מצד שני הקהל הורכב מפחות מעשרים אנשים שבהו בנייד שלהם או דיברו בהיסח דעת. שרנו את גיטרה וכינור של חנוך ואיינשטיין. אחרי זה עלתה לשיר זמרת אחרת עם מי שניגן איתי. ואז המופע היה אמור להסתיים.
ואז עלה לו ידיד שלי לומר כמה דברים. הוא החל בתשבחות קצרות לכל מי שהופיע, ואז שיבח אותי. ואז הוא סיפר שבמסיבה בה שנינו היינו הוא שאל אותי אם אני נמשכת אליו ועניתי שכן. ואז הוא אמר שאמנם אנחנו לא מכירים הכי טוב או הרבה, אבל הוא מרגיש שהוא חייב לנסות. ומול כולם, כשסומק אדום מכסה את לחיי, הוא הציע לי נישואים.
בלי לשלוט על זה, ישר הנדתי בראשי נמרצות. אנחנו לא מתאימים, ואני לא מעוניינת להתחתן עכשיו, גם אם זה עם אהבת חיי. הייתי כל כך נבוכה שהתקשיתי להסתכל על אנשים. חיכיתי שירד מהבמה ויצאנו החוצה להתהלך ברחובות העיר השוממת.
שאלתי אותו, בלי לתקוף, למה עשית את זה, הרי ידעת שכל הסיכויים נגדך. הוא ענה שהוא היה חייב לנסות, למקרה והוא טועה. ושהוא לקח בחשבון שכנראה אומר לא. המשכנו לדבר עוד קצת ואז לקחו אותי בטרמפ הבייתה.
אני עדיין בקצת שוק. מצד שני, סחתיין על האומץ של הבחור.
אני אזוז לישון עכשיו.
מורנייה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Mornie Is Come