את האושר אוצרת אני בקרבי, שלא יברח. יש לי בעיות במעיים, יובש בידיים, מבחנים, תזונה חדשה ומותאמת, ושירים מהאלבום האוקללה של אדי ודר. ואני מאושרת. הכיצד?
לשם שינוי אני עושה מה שאני רוצה. בוטחת בעצמי. לוקחת את מה שמגיע ולא רצה אחרי מה שבורח. שמתי לק בצבע הירוק של עומק האוקיינוס כפי שנראה מספינה בלב ים, והוא יפהפה. צבעו גובל בכסף, והוא מזכיר לי את ים הכסף בו הפליגו החברים בספר הרביעי של נרניה, בDawn Treader. אני רואה פיות ובני ים, איים אלמותיים של אגדות חיות, פרחים מנצים גם בשיא עונת הקיץ בב"ש, מזונות חדשים שבקושי יצא לי לאוכלם, בטח שלא באופן קבוע, ממלאים את בטני בפשטות ולא מכבידים עליי, ובכך נותנים לי אושר וסיפוק יותר מאשר כל ממתק מלא סוכר (שעליי להימנע ממנו). לשם שינוי אני כמעט ולא לחוצה אפילו שהתחילה תקופת המבחנים. הייתי היום במבחן והוא עבר בסדר גמור, מבחינת מידת הלחץ שלי בכל אופן. זה מדהים, מה ששינוי כזה בתזונה יכול לעשות לשלמות הגוף והנפש.
יש צבעים שאי אפשר לראות, אבל אני מדמה לראותם. העצים פתאום יותר נפחיים ואני פחות נעלבת משטויות, פחות לוקחת ללב. הייתי היום אחרי המבחן עם חברה מחשמל בבריכה. הרגשתי כוסית, במיוחד בזכותה כי היא באמת מהממת, ושמחתי שהיא נהנית מחברתי לא פחות משאני נהנית מחברתה.
עצוב לי קמעא שאני מתנהגת בצורה מנצלת כלפי פינקי. נותנת לו לחשוב שאני מעוניינת ביותר ומשאירה אותו בעצם על אש קטנה. הבנתי שמשהו בו לא מאפשר לי לאהוב אותו בצורה שאני רוצה. אני לא חושבת שזה ישתנה. אני לא רוצה שדרכינו ייפרדו אבל כרגע נראה שזה בלתי נמנע. בחלום שחלם סיפר לי שהוא יושב ומדבר איתי שיחת מכרים ותיקים כשלפתע צץ לו חבר של פינקי, מחליף איתו כמה מילים ואז פונה אליי ואיכשהו המכר ואני מתנשקים. מרגיש לי כאילו זה מה שיקרה בסוף עם פינקי. אני אלך להתפרפר לי עם בחור אחר ופינקי יישאר לתהות מה לעזאזל קרה פה. גם אני תוהה מה לעזאזל קורה פה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Mornie Is Come