היי מורנייה,
תזכרי שתמיד היית מלאת אנרגיות. תזכרי שאת אוהבת להגיד שטויות ואם מוחך מוטרד (בגלל עומס שיעורי בית למשל), את עשויה להתחיל "להתחרפן", כלומר לעשות קולות כמו: "קחח", או "פרפ פרפ", או "קרללרלרל", או "קולולו!". יש עוד וריאציות לקולות האלו.
תזכרי שאת תזזיתית, ושאם חס וחלילה לא תוכלי להלך עוד בעולם בגלל בעיה פיזית ברגלייך, תנסי בכל הכוח לצאת על גלגלים לכל מקום! ואם יש את המכשירים היום שמתקינים על הרגל כדי שיהיה באמת אפשר ללכת בצורה המזכירה הליכה רגילה (לא הליכון!), אז את רוצה אותם ומוכנה לשלם עליהם גם אם תהיי בת 100 ויגידו לך שביטוח הבריאות שלך לא מכסה את זה כי את כל כך מבוגרת שלא אכפת לו ממך יותר.
תזכרי שאת אוהבת גשם עם שוקו חם (לא חלבי עדיף אני חושבת..), ושאת אוהבת את אבא ואת אחיך ואת סאפירה החתולה שלך (שבטח בשלב הזה כבר איננה בין החיים). תזכרי את ילדייך ובעלך שיחיו (אפילו שכרגע בגיל 23 אין לך בעל וילדים). תזכרי שבקיץ את אוהבת לשבת על החוף בים ולהתבונן בגלים המתנפצים על שובר הגלים, ולשמוע ברקע ילדים משחקים. אם אפשר, תשמחי לכובע שיגן על הראש אבל בגד ים כך שהשמש תחמם את כל שאר גופך (אבל לא תשרוף).
תזכרי שאת אוהבת את הים גם בחורף, בשיא הקור, כשהגלים חזקים והרוח חזקה והשמש כבר שקעה וקרניה הקרות משאירות צבע כתום בשמיים, וגם כשהן נעלמות, הים הסוער כל כך יפה, שאם לא היית מפחדת לטבוע בו, היית שוחה בו כמו בת הים הקטנה. תזכרי שאת אוהבת ללכת לים הסוער כשאת עצובה והוא גואל אותך ממכאובייך הנפשיים.
תזכרי שאת אוהבת וויסקי טוב, כרגע את בשלב הטליסקר והג'ק דניאלס. תזכרי שאת אוהבת תה מהלא רגילים - כמו טולסי (ריחן הקדוש), כמו נענע בגלל שזה מזכיר לך את אמא, ומנטה ועוד טעמים מתוקים וחריפים אחרים.
תזכרי שביקרת כבר פעמיים בפריז ופעמיים בארה"ב, פעם אחת רק בנייו יורק ובפעם השניה גם בה וגם בחוף המערבי ובקנדה, וראית את מפלי הניאגרה מצידם הקנדי. תזכרי שבאותו הרגע שראית אותם לא הצלחת לחשוב על כלום חוץ מעל עוצמתם. איתן טבע אדיר שהוא כל כך חזק שהוא חזק ממחשבותייך שלך.
תזכרי את השלג שירד בארץ, בהתחלה רק בירושלים ואז בכל השומרון ובהר הנגב ובמצפה רמון וברמת הגולן. תזכרי שרצית ללכת לשם אבל ראית תמונות יפות ושאת מקווה ללכת לשם גם. תזכרי להיות שמחה, ואם קצת קשה, תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה. תמיד יש משהו חיובי, גם כשנראה שהכל שלילי. למשל אם אין לך כסף לממן את החתונה של ילדך, תשמחי שילדך מתחתן ושאת במקום לשלם תכיני כל מה שאפשר בעצמך ואז זה יבוא מאהבה ולא מקייטרינג יקר שלא אכפת לו מהזוג שמתחתן.
תזכרי שקורים ניסים בעולם, וזה שאת קיימת ושמחה וחיה זה נס שאת צריכה להוקיר כל יום מחדש. וזה שאחיך חי ונהיה שמח מיום ליום וזה שאבא שלך בריא ושלם וחי וטס למקומות (בלי עין הרע)זה הכל ניסים נהדרים שאת צריכה להוקיר אותם, והם יותר חשובים מהלימודים שלך או מאיזה בוחן שלא הצלחת בו.
תזכרי שאת בסה"כ בן אדם טוב, שלפעמים שוכח קצת דברים ולפעמים חולם, וזה מה שעושה אותך למקסימה יותר. תזכרי שגם אם תהיי זקנה ולא תזכרי כלום, יש לך אותי, את המכתב שלך להזכיר לך, ותעניקי אהבה גם לאנשים חדשים שבאים לבקר אותך, גם אם כל פעם מחדש הם יזכירו לך שהם הילדים שלך.
אני אוהבת אותך ואתכם ילדיי שעדיין לא נולדו לי ואת בן זוגי שיהיה לי,
מורנייה - מורנייה זה שם בדוי! תזכרי את זה! :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Mornie Is Come