מאתיים טיפות של אושר

איש חסר בית שואל אותי מה השעה. הוא הפחיד אותי, והוא הבחין בכך. הוא אמר: 'אל תפחדי'. אמרתי לו את השעה.

רצתי עכשיו והרצתי בראש את כל מאורעות השבוע החולף. הייתי בסיציליה. נהניתי כל כך שלא רציתי לחזור. הסיבה שחזרתי היא כדי לראות את איבי וסאפירה שלי. אילולא הלימודים הייתי ישר חוזרת לסיציליה ומבלה שם. אמרתי לבעל הפונדק שארצה לשוב לעבוד אצלו בקיץ. משם אני רוצה לטייל בכל אירופה. בתקווה שהקשרים שיצרתי עם שני הגרמנים שהכרתי שם יאפשרו לי לבקר בעוד חלקים באירופה, אנסה להגיע לגרמניה ולוינה.

על הגרמני נדלקתי. בחור נאה (על אף צבע שיערו הבלונדיני), שמתחיל פוסט דוקטורט בוינה והוא בן 29 בלבד. בחור רציני עם רצינות האופיינית לגרמנים (כנראה), שככל הנראה הסתקרן מהפתיחות וחוסר הקפדנות שלי, המאפשרים לי יותר חופש וחירות משאולי יש לו, למרות שאין לדעת בדיוק מה זה שהדליק אותו בי. אני דווקא רציתי לחקור את הרצינות התהומית שבה הוא לוקח את החיים. כל רגע ורגע בהם למעשה. הבחורה הגרמנייה יותר קלילה ממנו, ועל אף שמרגיש שמשהו בה לא התגבש עד הסוף, אני רוצה להאמין שזה עוד יקרה, כי באמת נהניתי במחיצתה, במיוחד לעשות שטויות.

אני אוהבת את החוויות שעברתי. אני רוצה לשוב לשם. אני מרגישה שמיציתי את התואר שלי ושאני נשארת בו רק כדי לסיים משהו אחד כמו שצריך. ההמשך שלי הוא לא בהנדסה ביו רפואית, אולי ביולוגיה, אולי אומנות, ואולי שניהם, כמו שרציתי בעברי.

לחיי ההרפתקאות!

מורנייה.

אההה היה כל כך טווובבבב!!

35 יום של טיולים, מראות, נופים ואנשים חדשים! מארחים וInns וגם הוסטל אחד מגניב בסן פרן האהובה!

הטיול הלך ככה:

סן פרנסיסקו המהממת

לוס אנג'לס, עיר הפשע והרשע ;)

ניו יורק העיר עם גיחה לאפסטייט

ניו פורט שברוד איילנד שם ראינו אחוזה ואת האושן דרייב

אוניברסיטת ייל שבניו הייבן שבקונטיקט

בוסטון ליום אחד וחבל שלא יותר

ניו המפשייר עם ההרים הלבנים, טרק אחד, יערות ומפלים רבים, שרתי שם ליד מפל ממש יפה ביום הראשון שלנו (או שאולי בשני?)

ורמונט בה נהנינו מהנוף כל כך... אה, וגם מהמייפל :)

מונטריאול הקרירה עם משפחה מארחת מאוד חמה

אלף האיים שקרוז בהם כמעט גרם לי לגמור מול הנוסעים איתנו... עברנו שם את הגבול לארה"ב על אי אחד ואז חזרנו לקנדה.

טורונטו שלמעשה ראינו בה רק בחטף את אחד מפרבריה (מסעדת מי ומי הישראלית המוצלחת, דרך לסיים את הטיול בזיכרון מתוק מישראל)

מפלי הניאגרה בקנדה שבהם התחלתי לשיר את השיר ששר מריאדוק ברנדיבוק לSTEWATD של גונדור בסרט בעת שבנו הצעיר יוצא לקרב חסר סיכוי מול האורקים.

אגמי האצבעות בניו יורק

ונסיעה לשדה התעופה

חזרתי אתמול והיה כל כך כיף שבא לי שוב. פה יש לי מלא סידורים...

אני בטוח אחזור לורמונט, קנדה וניו המפשייר יום אחד. בוסטון גם :) ואם אפשר קצת ניו יורק אז גם :)

ויום אחד אני אטוס לבואנוס איירס ומשם אקח טיול לקוטב הדרומי.

מורניה כובשת את העולם!!!

מוהאהאהאהאה

נשיקות!

מורנייה