 כינוי:
Mornie Is Come גיל: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 5/2014
 ערב שישי מהנה במיוחד!
"מה קורה איתי? לי קוראים פלפלת, וזו כפינה, כפית קטנה של פלא, הביטו מה עשתה לי, כפית הפלא, אני כל כך קטנה, לכל אני מוכנה!!!! טם טם טם טטם!"
בערך בנוסח הזה היו השירים ששרנו כשהתחלנו להתחרפן עם החברים :) ידיד אחד שהשתתף היה מאיילים (כפר איילים, למעוניינים), והשני היה ממקום מרוחק ליד הגבול עם מצרים. הוא היה ג'ינג'י וכשהציע שאנחש את מוצאו, מיד אמרתי עירקי. הוא היה בהלם שמישהו אשכרה ידע. סיפרתי לו שהאקס שלי היה ג'ינג'י ועירקי שלם. שרנו ביחד שירים ושילבנו שירים ומחאנו כפיים ותופפנו על הברכיים. היה כל כך מצחיק וכיף! אלו אנשים איכותיים שיש להם דמיון ויצירתיות. אני רוצה עוד אנשים כאלה בחיים שלי :)
סביבנו ישבו כמה חברים שומרי שבת (בערך), וכשכיביתי בטעות את האור ביציאה מהשירותים, זה היה אסון לאומי לכמה דקות, עד שמישהו בהיסח דעת הדליק אותו. מזל שיש חילוניים גם! P:
יצא לי להכיר שם גם אנשים שסתם יוצא לי לראות מסתובבים באוניברסיטה, ולאחר מכן עלינו ממש על הגג של הכפר, ובאמת הרגשתי שאני נמצאת בתוך איזה שבט ישראלי מתקופת התנ"ך, גם כי האבנים ירושלמיות וגם כי הגגות בנויים בצורה שמחפים אחד על השני. ועל הגג עשיתי אקרו עם פינקי (ידיד שלי). זה היה קצת פדיחה בהתחלה כי רגליי שעירות מאוד כרגע, והייתי עם שמלה ארוכה, אבל בחשכה אף אחד לא ראה כלום :) סביבנו היו אורות של כל באר שבע, והרגשתי באמת בעולם אחר.
המסקנה שלי מכל זה היא שלא צריך ללכת רחוק כדי למצוא שמחה פשוטה, לפעמים היא ממש מתחת לאף.
שבת שלום,
מורנייה.
נ.ב. עכשיו נזכרתי שהיה לי כאב ראש מפעם כל הערב, ואף שנחתי מדי פעם, זה לא פגם בהנאה :)
| |
אישה, רעיה ואם גוססת מסרטן
בדרך כלל אני לא עושה דברים כאלה, קידום, מה שנקרא, אבל כאן מדובר במקרה מיוחד, של איש אמיץ, אישה אמיצה ובת משותפת קטנה מאוד. אני רוצה לעזור לאמא ואני רוצה לעזור לפעוטה להישאר עם אמא שלה. הקריעה שעברתי בילדותי, כשהיו לי יותר שנים מהפעוטה הזו להכיר את אמי, כמעט הרסה אותי. אני לא מוכנה שהיא תעבור את זה. מגיעה לה ילדות והתבגרות לצד אם חזקה ותומכת. גם לה וגם לבן זוגה. והנה סיפורם:
כבר
11 חודשים שיעל (אשתי היקרה) נלחמת את מלחמת חייה. יעל נאבקת באומץ לב
ובגבורה במחלת הסרטן המקננת בגופה. שעון החול של יעל התהפך ואני זקוק
בדחיפות לעזרתכם. אני נמצא במירוץ אחרי הזמן וכל מה שאני מבקש זה שתעזרו לי
להציל את יעל.
כל תרומה ולו הכי קטנה היא עולם ומלואו עבור בשבילי ובשביל יעל.
בבקשה הפיצו, שתפו והעבירו הלאה לכל מי שיכול לעזור.
בואו יחד נעצור את הזמן ונציל את יעל. מספר חשבון בנק להעברה אנונימית של תרומות:
שמעון בנון - בנק פועלים סניף דיזנגוף סנטר - תל אביב 681 מספר חשבון 514779 תודה
For 11 months, Yael (my wife) is fighting the war. Yael struggled
bravely and heroically in the incubating cancer. The hourglass of Yael
flipped and I urgently need your help. I'm in the race after the time
and all I ask is that you help me save Yael.
Any donations even smallest is a world for me and Yael.
Please send, share and pass it on to anyone who can help.
Let's stop the time together and save Yael. Bank account number to
transfer anonymous donations: Shimon-bank operating a branch-Tel Aviv
Dizengoff 681 account number 514779. (Translated by Bing)
Yael Shalev Benun
— with Braun Jocelyn, Nira Abasov, Yael Shalev Benun, אופנת לייק, Shlomi Cohen, גלינה זלמנוב and נירן קבבגי.
קישור לפוסט כפי שהועבר אליי בפייסבוק: https://www.facebook.com/lan2lan.StatusHunter/photos/a.10150231898867176.371151.260689792175/10152557578007176/?type=1
יעל, אני מאחלת לך רפואה שלמה, ומי ייתן ותזכי לראות את ביתך וילדייך העתידיים גדלים ומתבגרים ושתזכי לתמוך בהם בשעות הקשות ולרוות נחת מהשעות היפות שלהם. מי ייתן ותעריכי יותר את החיים שניתנו להם ותשמחי בהם, ושתהיי מאושרת ושתאריכי ימים. ואמן ותרגישי טוב ושמחה, ותזכרי, חצי מהמחלה הזו זו מלחמה פנימית שלך בעצמך. תמשיכי לחייך למרות הכאב, ובסוף את תפרצי את המחסום ותחלימי. אני בטוחה בזה.
מורנייה
| |
לשכינה הפתרונים
גיליתי משהו: כשנוצרת בעיה, גם הפיתרון לה מתקבל, במקביל.
כשנדבקתי בתולעים, ממש באותו היום, הכרתי את האקרו בלנס. האקרו בלנס נתן לי את הפתרון לבעיית היעדר המגע שלי, שממנו נמנעתי כדי לא להדביק ולא להיות מודבקת.
זו רק דוגמא לפתרון שאנו מקבלים עם הבעיה, ולרוב לא שמים לב אליו, עד שאנו מפענחים אותו בעצמנו.
סתם נקודה למחשבה.
| |
הצעת נישואין
זו הפעם הראשונה שאני מופיעה בפני קהל ששילם. הגעתי לא מוכנה, לא עשינו מספיק חזרות. מצד שני הקהל הורכב מפחות מעשרים אנשים שבהו בנייד שלהם או דיברו בהיסח דעת. שרנו את גיטרה וכינור של חנוך ואיינשטיין. אחרי זה עלתה לשיר זמרת אחרת עם מי שניגן איתי. ואז המופע היה אמור להסתיים.
ואז עלה לו ידיד שלי לומר כמה דברים. הוא החל בתשבחות קצרות לכל מי שהופיע, ואז שיבח אותי. ואז הוא סיפר שבמסיבה בה שנינו היינו הוא שאל אותי אם אני נמשכת אליו ועניתי שכן. ואז הוא אמר שאמנם אנחנו לא מכירים הכי טוב או הרבה, אבל הוא מרגיש שהוא חייב לנסות. ומול כולם, כשסומק אדום מכסה את לחיי, הוא הציע לי נישואים.
בלי לשלוט על זה, ישר הנדתי בראשי נמרצות. אנחנו לא מתאימים, ואני לא מעוניינת להתחתן עכשיו, גם אם זה עם אהבת חיי. הייתי כל כך נבוכה שהתקשיתי להסתכל על אנשים. חיכיתי שירד מהבמה ויצאנו החוצה להתהלך ברחובות העיר השוממת.
שאלתי אותו, בלי לתקוף, למה עשית את זה, הרי ידעת שכל הסיכויים נגדך. הוא ענה שהוא היה חייב לנסות, למקרה והוא טועה. ושהוא לקח בחשבון שכנראה אומר לא. המשכנו לדבר עוד קצת ואז לקחו אותי בטרמפ הבייתה.
אני עדיין בקצת שוק. מצד שני, סחתיין על האומץ של הבחור.
אני אזוז לישון עכשיו.
מורנייה
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
