מאתיים טיפות של אושר

התחיל הדימום שלי להחודש!

הורדתי דפדפן בטוח לגלישה!

ואני מצליחה ללמוד למרות ובזכות הדימום!

אני רוצה לדמיין אותי עם הארנב בשירותים של האוניברסיטה. אין ספק שעם קצת ביטחון עצמי מצידו זה יוכל לעבוד. (אחת הפנטזיות שלא חשבתי שיהיו לי, השירותים זאת אומרת).

אני ממשיכה לתלוש חתיכות דשא עם כל אדם שאני יושבת איתו להפסקה. כנראה שאני מתוחה עדיין מלהכיר אנשים חדשים אבל זה לא מונע ממני לנסות!

ובחמישי יש לי מבחן בפיזיולוגיה שכנראה לא אסיים את החומר שלו עד אז.

ועכשיו אלך לעשות קצת אימון כוח. אני טסה לאיסלנד בסוף אוגוסט!

להת'

מורנייה

נדבקתי קלות לשיר שנשלח אליי בשם maybe של אינגריד מיכאלסון. תודה לך על השיר, הוא חמוד ומנחם :)

באתי לכתוב משהו עצוב על האקס. החלטתי לכתוב שכיף לי פה עם חבריי ואנחנו לומדים (לא) ביעילות רבה! 

אוהבת,

מורנייה

מנסה הכל כדי לא לחשוב עליו. לימודים, יציאות עם חברים, אפילו הצעתי לידיד שלי שיחבק אותי כל הלילה. הוא אמר שיחשוב על זה והציע לי סקס במקום. אמרתי לא תודה. 

אני לחוצה להכיר מישהו חדש כדי שנפשית אהיה יותר שמחה. שהחלל הענק הזה יתמלא. אבל זה לא הדבר הנכון לעשות. והוא לא יתמלא באמת מזה. אני רוצה שהחלל הזה כבר יתמלא!

אני מנסה למלא אותו לבד אבל זה לא תמיד עובד. ואני במצב שלא מעוניינת באף גבר באמת כי אני לא מספיק נהנית בחברת עצמי בשביל זה.

אני רוצה לחזור לעצמי.

מורנייה

נ.ב. הוא כתב לי בפייסבוק אבל לא הציע שום דבר קונקרטי אז לא עניתי.

אתם מכירים את זה שאתם בטוחים שהוא האחד, אבל אז האחד מגלה חששות מהיותו האחד ונהפך לאף אחד?

זה מה שקרה לי.

אני מתאבלת על אבדן החבר הכי טוב שלי. בן הזוג שלי. שקיוויתי שימשיך איתי עוד. אני מסרבת להאמין שזה נגמר. כי איך משהו כל כך נהדר יכול להיגמר? לא קראתי את המפה נכון. אוף.

אני מאחלת לו הצלחה והנאה בדרכו החדשה. מקוה שהיא תביא אותו אליי למרות שאני יודעת שהוא לעולם לא יגיע חזרה. מי יודע, אולי עוד ניפגש.

מורנייה.