השמש יורדת על רקע ההרים שממערב לבאר שבע. אני חיה היום בקומה ה14,
מזכיר לי את הילדות. הרוח נעימה והעיר עסוקה בענייניה.
סאפירה ברחה במעבר הדירה, ומצאנו אותה יום לאחר מכן עם רגל שבורה. מאז
הספיקה לעבור ניתוח ויום לפני טיסתי, נוציא לה את התפרים. גיליתי שיש לה קרציות
(לאחר שפוצצתי כמה במו אצבעותיי – לא חכם), ומזל שהבריק לי הרעיון כבר אתמול לשים
לה אמפולה נגד פרזיטים שכאלה. מחר אשטוף את החדר ואשתדל להגיע גם לשאר הבית. כבר
היום הגיע מומחה לרשתות כדי לחסום לה אפשרות לצנוח מהקומה האחרונה בבניין הזה.
התכנון היה לעבור לבית של המשפחה לקיץ, אבל אבי היקר דפק לי את הכל
ברגע האחרון, כלומר ביום בו היינו אמורים להעביר אותה להרצליה. ממש נחמד מצידו,
נכון? וכדי לשלם על טעותו הוא משלם לי שכירות בכל דירה בה אבחר לגור. מצאתי משהו
יותר זול מהדירה שגרתי בה, ויותר זול מדירת שני החדרים שכבר עמדתי לחתום עליה.
החוזה בשני החדרים היה אמור להתחיל כשאחזור מחו"ל, אבל כמובן שזה סוכל. השלב
היחיד בו הערכתי שהוא באמת משלם על טעותו היה כשהוא הסיע אותי לירושלים לאסוף מפתח
מידידי שאני מסבלטת ממנו את הדירה, ואז לבאר שבע.
היום משפחתי טסה לחו"ל לשבוע. אז קיבלתי רכב ואני מנצלת כל דקה
בו. יש לי הכנות לטיול, קניות בעיקר, נסיעות לחבר שהוא באר שבעי במקור, וטיפול
בסאפירה.
מקוה שהקרציות ימותו לפני שאשים סדין חדש.

מורנייה