כאב לי לסלוח לך , אני לא בטוחה שזה מעומק הלב .אני רוצה להאמין שזה ככה אבל איכשהו אני מבינה שלא .
אני משתוקקת למגע של הידיים שלך על הגוף שלי ,
מתגעגעת למחמאות שלך ששוטפות את כל החוסר ביטחון כשאני יושבת מעלייך
למרות שאני יודעת שאינך מתכוון מכל הלב בדיוק כמו שהסליחה שלך לא הייתה אמיתית .
"סליחה גם אם פגעתי בך , שנה טובה "
זהו ?
אני דמיינתי שיחה של שעות .
דמעות, צחוק, בכי, חרטה .
אבל אתה סיכמת הכל במשפט כלכך דומם וקר .
רוצה להאמין שאתה מתגעגע לקול שלי לריח שלי לטעם שלי ...
לשיגעון שלי , שידעת לתאר במילים כלכך יפות , כאילו זה היה הדבר הכי יפה בי ..
אני רוצה להאמין בכל גופי עד עצמותיי שאתה אוהב אותי בכל נפשך
ומכתחש לכך , לא מוכן להודות . לא באמת
ואתה בורח ממני כי אתה פחדן ואני חזקה
ואתה לא רוצה להיות חלש , ושאני כן האהבה הנכזבת שלך ,
ואתה כן מדמיין אותי לצדך בלילה במיטה ..
אבל אתה התקדמת , כלכך ממזמן
ואני עדיין חולמת אותך וערה אותך וחיה אותך ומתה אותך .
כל יום מחדש .
לא , לא סלחתי .
אם אסלח , מה זה אומר ?
ששכחתי שהתקדמתי שכבר לא אכפת לי .
שאני לא מתגעגעת לטעם שלך שאני חושבת כבר על מישהו אחר .
אז סליחה שוב , אהובי ,לא סלחתי עדיין .
אני עדיין לא מוכנה .
הייתי כאן אני עדיין כאן ואני נשארת ,כנראה לעוד כמה זמן , עד שתאזור אומץ ,
ותודה ,
שאני האהבה שלך .
עד אז אני כאן שלך , עד שתאמר את המילים שיחדרו את גופי העייף ומוחי המעוות .
עד אז אני אהיה כאן ואחכה שתאמר את המילים שירפאו את הרגש העייף שממזמן כבר צולע .
עד אז אני כאן שלך . רק שלך לנצח נצחים ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
