יושבת בבית מטפסת על הקירות
חושבת עליך והדמעות כבר זולגות
מתיישבת נשברת חושבת נזכרת
מביטה ולוחשת איך נתתי לזה לקרות..
חברתי הטובה ואתה מסתכל
מביט, מרחף וזה אותי מתסכל
כי ככל שתאהב אותה יותר
כך אני אוהב אותך ולא אחר.
ואני רק ידידה עוד אחת מפני אלף
נחמדה מבחוץ אבל נופלת ונשברת
ואתה שלא מבין מה כואב לי כל כך
אתה מדבר איתי עליה
כמה שאתה שבוי בעיניה
איך היא דקרה אותך בלב
כשאני מתייסרת מכאב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
