כשיש חבר צריך להנות ממנו, להמשך אליו, לרצות אותו. שכל פעם שאת רואה אותו יהיה לך פרפרים בבטן.
אבל זה לא ככה. אני לא אוהבת ולא נמשכת אליו. וכשיש לי פרפרים בבטן זה לא מהתרגשות זה ממועקה.
אז אולי באמת קפצנו שלב קדימה ואולי מהרנו יותר מדי. לא נורא.. אולי אם נהיה ידידים לכמה זמן ואני אוכל
להרגיש בנוח לידו אולי באמת יהיה לזה טעם לקרות. זאת אומרת בסך הכל עבר שבוע מאז שנהינו זוג זה לא כאילו אנחנו
הרבה זמן ביחד. ניסינו, לא הצליח.. וזה בסדר. לא קרה כלום.. הכל בסדר.
"אני לוקח ת'זמן לקום וללכת לוקח ת'כוח לא להישאר כאן יותר איך פעם רציתי, איך פעם ביקשתי תמיד לוותר, לוותר, לוותר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
