לפעמים כל מה שאתה צריך זה חבר. אפילו סתם בשביל שישאל מה שלומך או איך עבר עליך היום ודברים כאלה. תאמינו לי שזה יכול לעשות לכם את היום.
אנשים לפעמים לא רואים שיש לצידם אנשים כאלה, שמכונים "חברים" (דרך אגב, זה זן נדיר. אם תמצאו אחד כזה תוכלו למכור אותו במיליונים.
אבל אל תצפו שהם יחזרו אליכם אחר כך. יש להם נטיעה להפגע), ואותם אנשים, לא נותנים לחברים שלהם את החשיבות שהם צריכים. וכאשר לא נותנים להם את החשיבות שהם צריכים,
ובכן, הם פשוט נעלמים.
עכשיו, יש שלוש דרכים להגיב לעניין:
או שלאותו בן אדם יש מספיק חברים מסביבו כדי להתעלם מחבריו שנעלמו ומצידו הם יכולים לאכול ג'ירפות.
או שאותו אדם יגיב למעשה וינסה להחזיר אותם אליו בדרך קוסמית, מיסטית פילוסופית וארגנטינאית.
או שפשוט ימשיך ויתקדם הלאה לעבר הלא נודע ואחיותיו.
כמובן שאני לא מדברת על חברים לכיף והנאה, למרות שגם הם מאוד חשובים, אני מדברת על האנשים שמקשיבים ועוזרים ותמיד שם בשבילכם, גם אם אתם לא רואים את זה...
לפעמים, אם אין אותם, זה יכול לגרום לתגובות קיצוניות או להפך, להתכנסות עצמית.
וכן זה מה שקרה לי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
