אחד הדברים הכי מעצבנים בחיים זה שהם גורמים לך להרגיש טיפש.
משנים את דעתך ברגע. משנים את ההרגשה.
כעסתי רוב היום כי חשבתי שידיד שלי מסנן אותי.
אני יודעת שזו סיבה גרועה לכעוס אבל זה אחד מהדברים הקטנים האלה שמציקים לך.
למה הוא סינן אותי? למה הוא לא מתקשר חזרה? איזה בן זונה.
זה תמיד ככה, אני בטוחה שאני לא היחידה.
בכל מקרה הרגשתי רע וסרטים התחילו לעבור לי בראש.
אולי עשיתי משהו? אולי אני מציקה? אולי לא אכפת לו?
ואחרי שאני מבינה שכבר הגיע הערב אני מתיישבת על המיטה פותחת את האמ פי
ואז הוא מתקשר.
"אני מצטער.. שכחתי את הפלאפון בבית ועכשיו חזרתי הביתה.. מה קורה?"
ואני, כולי שמחה שהוא ענה לי, שוכחת את הכעס ברגע ומתחילה לדבר ולצחוק איתו ולספר לו איזה נחמד היה היום ושאני סולחת לו ושזה סבבה וכמובן שאני מבינה...
עכשיו תאמרו לי, מאחד עד עשר, כמה טיפשי הדבר הזה?
מאיזו סיבה בדיוק כעסתי?
מה?, בגלל שהוא סינן אותי?
נראה לי שהוא נהנה מזה, האיש שמושך בחוטים. נהנה לראות איך בני אדם גורמים לעצמם לצאת טיפשים.
נו... מה זה משנה.
הבדיחה עלי D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
