אוכל..? טוווב...

אני לא מרזה. אפילו משמינה. אני לא מבינה למה אני עושה את זה לעצמי. שאני יודעת כמה סוכר ושומן יש בדברים אבל אני אוכלת טיפה וטיפה בכל מקרה. ואז אני מתעצבנת ומתוסכלת כשאני עולה על המשקל... התחלתי לעשות "ספורט". הדבר ששורף הכי הרבה קלוריות שאני מכירה, קפיצה בחבל! מאה קלוריות לעשר דקות.. אז עשיתי את זה שישה פעמים במשך עשר דקות היום אז שרפתי 600 קלוריות היום. אבל הנה הקטע, אכלתי 1387 קלוריות

פרה

שמנה

מפגרת

חסרת שליטה

למה אני לא יכולה להחזיק מעמד יום שלם בלי לעבור 500 קלוריות ולהתגות בהם?

מחר

אני אנסה

אני לא מבטיחה

אבל אני אנסה להישאר מתחת ל1000 קלוריות.

אני אצליח

אני בטוחה שאם אשקיע בזה אני אצליח

ואם לא, חבל.. אני אתעלל בעצמי עד שאצליח. ואני ארזה. אני אצליח להרזות ואני אראה כלכך כוסית שאנשים יזילו עלי ריר ויתחננו להיות כמוני. בגללי, חצי מהשכבה תתחיל הפרעת אכילה . בגללי, אנשים ינסו להיראות טוב יותר בשביל להרשים אותי. בגללי, אנשים יתחננו להתקרב לרגליים המושלמות שיהיו לי.

אבל הם לא ישימו לב להבדל בעולם האמיתי. הם ימשיכו הלאה, יתמודדו עם בעיות רציניות יותר כמו לימודים וחברים. ואני אמשיך לנסות להרזות. לא כדי לרצות אותם, אלא לרצות את עצמי. אני לא רוצה ירחיים. לא רוצה אותם יותר.