מה עבר עלי..?
חשבתי שיהיה קל יותר אם אפסיק לספור קלוריות. חשבתי שאפסיק להרגיש רע עם מה שנכנס לי לפה אם אלך למכון. אז הנה לכן, לא. אני חסרת שליטה. אני מתביישת בעצמי ואני לא מתגאה בשומדבר שעשיתי. אני מתחילה מחדש. פותחת חשבון חדש בנטוגרין וסופרת הכל.
הכל.
אני לא מוותרת לעצמי
אני לא אוכלת שטויות
במיוחד לא עוגות, ג'חנונים, פופקורן מלאים בחמאה, פסטות,מאפים ועוד ועוד ועוד (בעיקרון כל מה שאכלתי ב24 שעות האחרונות)
אני שונאת את עצמי. אני לא אעלה על המשקל. לא רוצה לראות. אני זורקת את המשקל הישן ומקווה שאשכנע את אמא לקנות חדשה השבוע. אני אנסה. אבל עד אז, אני מתחילה מחדש. לא רוצה לדעת כמה אני שוקלת. פשוט רוצה להוריד. להוריד היקפים ולראות שינוי. זין על המספרים.
אני אתחיל את הדיאטה בצום. כן זה מפגר אבל שיהיה. אני מתחילה מעכשיו. 14:50. אוקי, רשמית יתחיל ב15:00 אבל אותו דבר. אני אעשה כמה זמן שאני אצליח. אני פשוט לא רוצה לאכול. המטרה הראשונה היא 12 שעות. אני מקווה שאצליח יותר...
יש לי משהו מוזר בראש. כשאני לא רעבה או שאחרי שאכלתי אני רוצה לאכול. עדיין יש לי ריפלקס של אכילה. אבל כשאני ממש רעבה וכואבת לי הבטן ואני מרגישה את כל הגוף שלי נדבק לגב, יש לי הרגשה מדהימה. אני באמת מרגישה מדהים. ואני מפחדת לאכול כדי להרוס את ה"היי" הזה שרעב עושה לי. אני מבינה את האנורקסיות האלה. אני מבינה למה הן אוהבות את הכאב. הכאב שמזכיר להן את מה שקורה להן. ההרגשה מדהימה. אני מניחה שיש לי עוד חמש שעות עד שההרגשה הזאת תתחיל. לא יכולה לחכות :P
אני אספור קלוריות ממחר. אני לא רוצה לדעת מה אכלתי היום. שיהיה.
שעות צום: (מה שמודגש זה המטרה הראשונה שלי, כל מה שמעבר זה סתם בונוס
)
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 -בתהליכים-
עריכה:
אני מתחילה ממש מאוחר מחר אז אני אעשה הליכה\ריצה... אני מקווה שאני באמת אקום ואלך! אני אכין משהו ללבוש עכשיו ואקום בשבע. אחזור בתשע (אני מקווה!)
בפעם הראשונה, אני אעלה תמונות ט'ינספו. סתומה שכמותי... אבל תכלס..? אני יכולה להצליח בדיוק כמוהן...
שיהיה שבת סביר שכזה...