The Book of Right-On

אז כפי שאמרתי בספוילר בפוסט הקודם, הסיפור עם טייגר לילי נגמר. לאחר מספר שבועות שבהן היא נעה בתנודות קיצוניות בין להתנהג כמו בת זוג שלי לכל דבר לבין לא לתקשר איתי ימים שלמים, נקטתי (וואנס אגיין) באסרטיביות והושבתי אותה לשיחת "יחסינו לאן?". היא הודתה שבהתחלה היא ניסתה לקחת את זה למקום רציני אבל תכלס זה לא ממש עובד בשבילה ולא איכפת להמשיך סתם אבל זה לא הולך להפוך למשהו רציני. אמרתי לה שבשבילי זה או רציני או כלום. אז זה נגמר. לא היה לי נורא קשה להתגבר. בתכלס הייתי הרבה יותר מתוסכלת לפני השיחה כשחיכיתי לשווא לקבל ממנה סימן חיים ולא הבנתי מה קורה. מרגע שהיה ברור שזה לא, די מחקתי את האופציה מהמוח. בכל זאת, כל העניין התיש אותי ורוקן אותי נפשית, ולקח לי כמה זמן עד שחזר לי הכוח לחזור להתעסק עם הנושא, ולנסות "לחזור לשוּק". בזמן שחלף הרבה דברים קרו – לא במובן של אקשן – לא הייתי עם אף אחת, אבל עברתי הרבה תהפוכות עם עצמי, בין היתר מחשבות בסגנון של "מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה למצוא קשר ולהחזיק בו?", מחשבות על לחזור לטיפול פסיכולוגי, מחשבות על לחזור לבנים (על כך אולי עוד ידובר בהמשך), לבטים על האם אני הולכת על הגישה הסופר אסרטיבית של למצוא דייטים באינטרנט ולצאת למסיבות לסביות או לחילופין יושבת רגל על רגל ואומרת "כשזה יהיה אמור לקרות, זה יקרה", מסיבה לסבית אחת (לא הכי מוצלחת), כמה הודעות יזומות לבחורות באינטרנט (גם לא הכי מוצלחות, וכנראה שלכן לא זכו למענה עד עכשיו), הרבה יציאות והשתכרויות עם חברים שאינן קשורות לסצנה הלסבית או בכלל הרומנטית, הידוק קשרים עם חברות חדשות בעקבות כל המשברים והסערות הנ"ל, ועוד כהנה וכהנה.

אבל היום אני רוצה לדבר על גלינדה. קראתי לגלינדה על שם המכשפה הטובה מהקוסם מארץ עוץ. כי היא טובה ובלונדינית ומהממת.

אז גלינדה לומדת איתי. היא צעירה ממני בשנתיים אבל לומדת איתי באותה שנה ובאותם קורסים. היא קסומה ומהממת למראה בעיני. מאד הטיפוס שלי. יש בה משהו שמשדר איזו ניטרליות מינית. אם הייתי צריכה להמר, כשרק פגשתי אותה, אז הייתי אומרת שהיא מסוג הבנות שהן late bloomers, שעוד לא היה לה ממש קשר רציני, אולי אפילו בתולה, ולכן היא משדרת מין ביישנות ותמימות כזאת ולכן גם יש סיכוי שמשהו בתשדורת שלה הוא גם נטיות לסביות שהיא טרם גילתה. אבל לא הרבה זמן אחרי שהכרנו, ישבתי איתה ועם עוד כמה חבר'ה מהלימודים והיא דיברה על האקס המיתולוגי שלה, וכך הבנתי שהיא לא כזאת תמימה כמו שהיא נראית. עם זאת, באותה נשימה, היא סיפרה על חברה טובה שלה מהתיכון, שלדבריה הן קצת היו מאוהבות אחת בשניה, וכמה שנים אח"כ החברה הזאת יצאה מהארון ואז גלינדה חשבה לעצמה שכנראה לא סתם היתה ביניהן משיכה. כל השיחה הזאת הדליקה אצלי נורה אמביוולנטית – מצד אחד בפועל היא סטרייטית פעילה לכל דבר, מצד שני דיברה באופן גלוי על משיכה לבחורות.

היחס של גלינדה אליי מאד חיובי. אפשר אפילו להגיד שהיא קצת מעריצה אותי, או לפחות מסתכלת עליי באיזושהי הערכה. היא כל הזמן אומרת לי שאני מגניבה, שהיא אוהבת את איך שאני מתלבשת ואיך שאני מתנהגת (למרות שאני מרגישה שהיא כמה ליגות מעליי ברמת המגניבות..) ושאני מצחיקה אותה ושהיא מתה עליי. האמירות האלה לא נאמרות בצורה פלרטטנית, אלא בצורה חברית. עם כל זה שאנחנו מסתובבות באותה חבורה כבר הרבה זמן, יש בגלינדה משהו ביישני ועצור קצת ככה שלמרות שאנחנו מרגישות חברות די קרובות לא היתה ביננו איזה שיחה או חוויה משמעותית ובאיזשהו מקום כבר אמרתי לעצמי - טוב, נכון שגלינדה מקסימה ומגניבה ומהממת אבל יכול להיות שהיא קצת צנונית ודברים איתה לא יתרוממו יותר מדי, גם לא ברמה החברית, וצריך להפסיק טיפה להתלהב ממנה. בדיוק כשחשבתי את זה, אני וגלינדה נקלענו לשיחה עמוקה ומשמעותית אל תוך הלילה. במהלכה אני דיברתי על הלבטים שלי לגבי בנים (בהמשך), דבר שלא פשוט לי לחשוף ולדבר עליו, ואח"כ גלינדה סיפרה שיש לה גם קצת מחשבות לגבי בנות. כששאלתי למה היא מתכוונת אמרה שהרבה פעמים היא מוצאת את עצמה נמשכת לחברות טובות שלה, וממש בא לה פעם לנסות לעשות עם זה משהו, ושיש לה חברה מאד טובה שהן כבר דיברו על זה שהן רוצות להיות אחת עם השניה מתישהו, רק שלחברה הזאת יש חבר רציני כבר מלא זמן אז זה לא קורה. שאלתי אותה אם כשהיא חושבת על להיות עם בחורה היא חושבת על סקס, או סתם על נגיעות ומזמוזים תמימים כאלה. היא הודתה שזה אכן נשאר ברמת הנשיקות והמזמוזים התמימים. זה מה שחשבתי שהיא תענה ולכן אני חוששת שהמשיכה שלה לבנות אינה נטיה לסבית של ממש, סתם סקרנות תמימה כזאת, ושהיא לא תרשה לעצמה לקחת צעד משמעותי כמו לעשות סקס עם בחורה או לנסות קשר עם בחורה. עם זאת, ישנן בכל זאת כמה טיעונים התומכים בעמדה שונה:

א.      גלינדה רווקה כבר הרבה זמן וכשמדברים על הנושא היא אומרת שהיא מחפשת בחור, אבל בפועל לא נראה שהיא באמת עושה מאמץ למצוא מישהו. והיא נראית מהמם, כך שאם היא היתה רוצה היא בטוח היתה יכולה.

ב.      במהלך השיחה העמוקה שלנו חשפתי בפניה את חוסר הביטחון העצמי שלי לגבי המראה שלי ובכלל, והיא חזרה שוב ושוב על כמה היא חושבת שאני מדהימה שבתור בחור היא בטוח היתה מתחילה איתי, ואז הוסיפה שבעצם גם בתור בחורה. אני יודעת שזה נשמע כאילו היא אמרה את זה רק כדי לגרום להרגיש טוב עם עצמי אבל הצורה שזה נוסח בתוך השיחה היתה הרבה יותר אותנטית, ולא סתם כדי לצאת לידי חובה.

ג.       עוד במהלך השיחה הנ"ל, דיברתי איתה קצת על איך הראש שלי עובד, על זה שאני גם נמשכת הרבה פעמים לחברות סטרייטיות שלי והדבר היחיד שמונע ממני להתאהב בהן או להתחיל איתן הם גבולות שאני שמה לעצמי בראש. כשסיפרתי לה את זה זה הרשים אותה מאד והיא אמרה שזה נשמע שנורא קשה לחיות ככה. אמרתי לה שקצת. בזמן שחלף מאז השיחה הזאת הקשר שלי ושלה נהיה הרבה יותר מבוסס מגע. הרבה יותר חיבוקים, ליטופים, להשעין ראש אחת על השניה, נעים בגב, משחקים בשיער וכו'. וזה אחרי שהיא יודעת איך הראש המלוכלך שלי עובד (בערך).

המכלול של כל הדברים האלה הביא אותי לחשוב ש:

א.      יש מצב טוב שהיא נמשכת אליי

ב.      גם אם כן, היא כנראה לא תעשה שומדבר בקשר לזה. היא אמרה שאף פעם לא יוצא לה להתחיל או לפלרטט עם בנים, זה תמיד דברים שקורים איכשהו בלי שהיא יוזמת, כך שאין סיבה שמשהו ישתנה עכשיו. חוצמזה שהיא יודעת שאני מהמתאהבות ככה שגם אם היא חושבת על לנסות את ההתנסויות הלסביות שלה איתי, היא בטח לא תציע כי היא תפחד שזה יהפוך להיות דבר רציני בשבילי (ותכלס היא צודקת)

האמת שאני לא בטוחה כמה טוב זה היה לכתוב על כל הנושא, כי לכתוב אותו הופך אותו לאמיתי יותר וגורם לי לחשוב עליו יותר. ואני לא יודעת אם זה בריא. כי להיתקע עליה יגרום לי להפסיק לחפש בכיוונים אחרים ופרקטיים יותר. וגם כי זה עלול לגרום לי לחפש רמזים שאינם נמצאים שם באמת ולפרש לא נכון התנהגויות ולבסוף לעשות משהו מטופש שיהרוס את החברות שלנו ויהיה נורא מביך. עם זאת הייתי רוצה לחשוב שאני כבר לא בת 22 ואני כבר מספיק חכמה בשביל לא להכניס את עצמי למצבים כאלה. חוצמזה שאולי זה יקרה לבד. אולי גלינדה כן תיזום. אולי נצא להשתכר יחד (דבר שאנחנו רוצות לעשות כבר מלא זמן ולא יוצא) ויקרו דברים..

אבל בכללי, זה כנראה לא רעיון כ"כ טוב לחשוב על זה. אבל הנה, הוצאתי את זה.