אני אגיד לכם משהו. כל הקטע הזה של ללכת ולעמוד הוא אופנה חולפת, טרנד רגעי בדרך להיות פאסה. ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את הרגליים שלי, הן יודעות משהו על ללכת ולעמוד. הנה, אני אומר לרגליים "לכו" והן לא הולכות. אני אומר להן "לכו, נו" והן עדיין לא הולכות. אני אומר להן "לכו, באימא שלי אני הולך לזיין אתכן" והן לא הולכות וגם דופקות לי ספאזם באוואנטה. אז כנראה שיש דברים בגו. והן צודקות. ללכת ברגל היה במודה בערך בימי משה רבינו במדבר. כי הרי למה ללכת כשאפשר לשבת על כיסא בקלאסה ושיגלגלו אותך? זה סטייל! זו רמה! לא כמו הקאקערים האלה, עם הרגל ימין-רגל שמאל-רגל ימין-רגל שמאל שלהם. כאילו, ללכת זה כזה מעייף, כזה אובר-רייטד. הבנו את הפרינציפ בגיל עשר. למה ללכת כשאפשר לשבת? למה להשתין כשאפשר לתקוע צינור? צאו כבר מהסרט הזה של הבריאים! שבו קצת על הכיסא! פלו קצת על הרצפה! תפסיקו כבר ללכת! אתם לא קולטים שנגמר?