|
סביר שלא תיגש תחשוב שזה חוץ לארץ |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ארבע לפנות בוקר לא נרדמת ארבע בבוקר בקליפורניה, ואני לא נרדם בעיקר בגלל צינון טורדני שלא עוזב אותי כבר חודש, מרדים אותי בשעות היום ומעיר אותי בלילה. לא כתבתי מאז החודש הראשון שלי פה, ודווקא היה לי מה לומר. השפה היא מכשול עצום בשבילי, שרגיל להרגיש אותה נרעדת כשאני מעביר את ידי על גבה גם כשאני מתעלל בה בהשאלות איומות משפות אחרות. אני לא יכול לבטא את עצמי כמו שצריך, והבדלי התרבות מועצמים על ידי חוסר היכולת שלי לבחור את המילה המסויימת שחסרה לי. למרות שהיכולת שלי לא להרגיז אמריקאים בחדירה למרחב הפרטי שלהם בטון, בעוצמת הקול או במילים משתפרת דווקא, קשה לי להשלים עם תקשורת לא מושלמת, עם שתיקות מביכות, עם מבטים מלוכסנים.
אני לא יכול לתאר לעצמי מקום מושלם יותר להשיג בו את מה שאני רוצה להשיג לעצמי. המקום הזה בנוי כדי לתת ללומדים בו כל פסיק שנחוץ להם ללמוד, ותחושה שאבדה לי אחרי השנה הראשונה באוניברסיטה חזרה: אני המכשול היחיד בפני. אם אלמד פי שניים מהר יותר, הסביבה תעמוד בקלות בקצב שלי. מצעד לצעד אני עובר למקומות שבהם ברור שאני האיטי. זה מקום שמאיים על אנשים חכמים ממני פי כמה, אבל אני משתדל לא להתרשם מזה, ופשוט להנות מההזדמנות, אומר לעצמי שזו בעיה שלהם שבחרו בי, לא שלי.
בין הקצוות האלה מתנהל היום יום שלי, משביעות רצון דשנה של לימודים, לחסכי תקשורת קשים ומתסכלים. כל זה אינו מה שהיה לי לומר. אני כבר לא בטוח מה היה לי לומר, אבל כשאזכר אכתוב.
נשיקות וזה.
| |
פתאום אני קולט בנסיעה בחושך על גשר בטון בן ארבעה מפלסים וארבעה מסלולים עמוסים, על כביש שבאמת נפרש, שאני כבר לא בארץ.
| |
דפים:
| כינוי:
bridecakebaker בן: 47 Yahoo:
bridecakebaker
תמונה |