מתי אני אצליח לפוצץ את הבועה הזאת? מתי אני אפסיק להיות תמימה וחסרת הבנה מכול מה שמסביבי?
לפעמים בא לי לנער את עצמי מהכתפיים, תפסיקי להיות כזאת ילדה ולחשוב שהכול מסתדר כמו שצריך ולכול תחילת ערב יהיה סוף מהאגדות, וכול מבט עם חיוך ערמומי מסגיר את הצד השני שרוצה ממך משהו-שאגב ברור לכולם שזה משהו אחד בלבד , חבל רק שלך זה לא מובן.
יענו , בנים די. מספיק .
אולי זו אני שהתעוררתי אחרי 5 שנים של קשר לעולם של "זוגיות" או "יחסים" קצת יותר (מדי) קליל בשבילי.
כול אחד בטוח שהוא יכול פשוט לשלוח חיוך או מבט נחמד ולנשק או אפילו להשכיב בחורות שהוא רק הכיר? איפה הקו הדק של הכבוד לבחורה איתה אתה נמצא? באמת זה נהפך לכולכך קל כשלא הייתי כאן ?
ולמה עזאזל אני עדיין חושבת שהחיוך ההוא תמים ולא מבקש כלום ?וגם אם הוא מבקש למה אני ממשיכה לחשוב שזה יכול להוביל לאנשהו ארוך טווח ?
וואלה לא רוצה שזה יוביל לשום מקום אבל למה לפחות זה לא יכל להתחיל בכיוון ההוא ואני אעצור את זה.
לא רוצה קשר ארוך וחדש, אני רוצה שאתה/אתם תרצו אותו ואז יהיה לי את השליטה והכוח להחליט אם כן או לא
מחזיר אותי לתחושה ההיא שהבעיה היא אצלי. לא משנה כמה יפה תתלבשי, שמלה צמודה גב פתוח עקבים, איפור ,חיוך מזוייף,באמת היית חברותית ומקסימה באותו הערב, לא משנה כמה תרדי במשקל - זה פשוט אף פעם לא יהיה מספיק. ותמיד תהיה מישהי יותר מושכת ומוצלחת ממך?
תמיד
ואני כבר מתחילה להתיאש מהמצב הזה. בא לי להפנים שזה שטויות במיץ ובא לי להבין שזה הכול חרטא וכשפוגשים מישהו איכותי הוא יהיה איכותי ולא ינסה ישר לעשות עלייך מהלך כי הוא בונה פה על משהו רציני ולא משהו של לילה אחד. אבל יש היום דברים כאלו?
נדמה שקשרים מחילים היום הפוך. אם פעם היה בהתחלה דיבורים והחלטה על תחילת זוגיות ורק אחרי זה היו מגיעים הנישוקים הליטופים והסקס, אז היום זה מתחיל בסקס?!
זה לא הגיוני בכלל !!!
מתחילה להתגעגע ללישון עם מישהו, להתגעגע לזה שמישהו ידאג לי ויחבק אותי וילטף אותי.
שינשק אותי לא סתם. נשיקה שיש בה עוד דברים חוץ מסתם נשיקה. ליטוף שהוא לא סתם מגע. בא לי (שוב) את הפנטזיה הילדותית של האביר על הסוס הלבן, ובאופן קצת מוזר אני לא בטוחה אם בא לי את האביר ההוא, הרגיל,או בעצם האביר הקלאסי ? איזה אביר בא לי בכלל ?
כאילו שיש לי שיירת אבירים מחכה רק לי שאבחר מהם.
עלובה,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Blind Eyes