כל היום חשבתי רק עליו ..
איך אפשר שלא אחרי מה שקרה?!
בהפסקה הבאה שהייתה הלכתי אליו, שוב הלכנו לסיבוב.. עצרנו, התקרבנו וזה קרה. התנשקנו!
הרגשתי שמחה. הרגשתי הכי מאושרת בעולם! החיוך חזר לי לפנים ואיתו גם מצב רוחי עלה..
מאחר שרועי הוא הידיד הכי טוב שלי הלכתי לספר לו והוא לא שמח כל כך. הוא אפילו התעצבן.
"איך את הולכת ומתנשקת איתו?!" צעק
"מה אתה צועק?! אני לא חייבת לך כלום! אני באה לספר לך דברים בתור ידיד! לא מעבר לזה! ואתה יודע שזה ככה!" התעצבנתי
"את צודקת.." החליש את קולו, והמשיך "אני לא יודע מה חשבתי לעצמי.. כנראה אני עדיין חושב שאת שלי.."
"אני כבר לא.. וזה לא באשמתי" השפלתי את מבטי
וככה הסתיימה לה השיחה.
אחר הצהריים שי התקשר.
"אני אוהב אותך!" הכריז
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי באושר
"אז.. מה זה אומר עלינו?" שאל
"לא יודעת. מה אנחנו?" השבתי שאלה
"חברים. אני אוהב אותך. את יודעת?" התרגש
"אני חושבת שאמרת לי את זה כמה שניות קודם" גיחכתי
ושנינו צחקנו.
לאחר חצי שעה רועי התקשר.
"מזל טוב. אני שמח בשבילך" אמר אך לא נשמע ככה
"תודה רבה רועיקי.. איך אתה כבר יודע?" שאלתי
"ראיתי בפייסבוק" אמר
"אהה" השבתי
"גם לי יש חברה!" מיהר להגיד
"באמת?! מי?" התפלאתי
"אפרת" לחש
"אפרת?" חזרתי על דבריו
אני לא אשקר, זה עשה בליבי איזה ערבוב שלא ידעתי מה הוא ומה אני הולכת לעשות לגביו.. כי כל עוד רועי היה רווק ידעתי שהוא אהב אותי. עכשיו שהוא חבר שלה איך אדע אם הוא עדיין אוהב אותי? יש סיכוי שאני מרגישה אליו משהו?