לפעמים אני רוצה למות לא רק בגלל שרע לי.. אולי בגלל שזה נראה לי.. נעים.

אני מותשת, אני עייפה ממסלול החיים ומכל הטירוף הזה.

אני עסוקה עד מעל הראש ויש לי יותר מידי בעיות על הראש.

והיום הבנתי.. אבא מתרחק.

אפילו לא מתרחק.. הוא כבר לא אבא. לא שלי לפחות.

אין לי למי לפנות, הוא בחר בדרך חיים אחרת.. לעבוד כמו חמור ולשכוח מהבת שלו.

מצד אחד אני מבינה אותו ומצד שני, למה אני צריכה לסבול מזה?

החיים כבדים עלי. הרגליים כואבות נורא מהעבודה ונהיו לי יבלות וקשה לעמוד על הרגל

כמה תלונות הא? חח מצחיק.

מחר המבחן האחרון שלי.. ניסיתי ללמוד.. האמת אני מאוד רוצה ללמוד אבל יודעת שאני פשוט לא אספיק, וזה מתסכל אותי נורא

אבל בסדר.. אני אצליח. בעזרת ה' אני פשוט אצליח.

אני הולכת לגשת לכל הבגרויות של השנה מחדש.. ממש ככה=\ הלך לי חרא בכולם.

אני יודעת.. זה גרוע.. זה ממש גרוע.. אבל עדיף לגשת שוב מאשר להשאיר את זה ככה.

יהיה בסדר.. אני חייבת להיות חזקה.

3>