אני שונאת את החיים שלי
אני סגורה פה, אין דבר שהם מסכימים לי
אין מילה שאני לא חושבת פעמיים לפני שאני מוציאה אותה מהפה שלי שלא יכעסו
רק שלא יכעסו, אני אסתגר פה אני אהיה לבדי ימים שלמים רק שלא יכעסו
אני לא אספר להם שאני יוצאת עם גברים שאני מזדיינת בלי סוף ומעשנת רק שלא יכעסו.
רק שיחשבו שאני תמימה ושאני הבת שתמיד הם היו רוצים שאהיה, לא שהם גאים בי אבל שיהיה.
אני שונאת אותכם
אני שונאת אותך אבא שיושב כל היום מול הטלויזיה ולא מתעניין מה שלום הבת שלו רק כשאני יוצאת מהבית אתה שואל לרגע " לאן את הולכת? ולמה?" כל דבר אתה לא מסכים לי.. עד שאני מביאה את האומץ לבא ולשאול אותך אתה ישר עונה "לא!" וכשאני אומרת " למה.?" התשובה היא " ככה!"
ואת אמא .. אני משתגעת מההתנהלות שלך את כל היום אוכלת.. הדבר שהכי מרגיע אותך זה אוכל ואין רגע אחד שתחליטי שהערב תישבי מול הטיוי בלי לאכול אבל מה? תמיד תתלונני שאת שמנה.
בא לי לחיות כמוהן.. לצאת עם גברים בלי סוף, להתאפר שעות, להיות כוסיות עם מכנסיים קצרצרים ולמדוד מלא שמלות מיני במלא חנויות ואף פעם לא להפסיק להסתכל במראה ולהיות מאושרות מאיך שהן נראות.
בא לי לצאת עם החבר לבכות לו על הכתף במשך שעות ולעשן רק לעשן, בלי סוף.
ואולי אולי בסוף לשמוע ממנו כמה שהוא אוהב אותי ואז להזדיין איתו במשך שעות. זה בדיוק מה שבא לי עכשיו.
כוס עמק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
