כל כך קשה לי שאתה לא כאן
וזה מחרפן אותי פשוט ככה.
אני כל כך מתגעגעת אלייך ובמיוחד למגע שלך.
הרבה פעמים אני חושבת בזמן האחרון מה יקרה כשנגור יחד, אם נגור..
מוזר לא?!
שלחת לי הודעה עכשיו והסיבה היחידה שאני רושמת את זה פה זה בכדיי לזכור את זה לתמיד:
" יפה שלי את כל עולמי את כל קרן ביום אפל את האור של החיים שלי את אהובתי הניצחית...."
כמה אני מתגעגעת אליו. ואני מתמודדת עם עצם העובדה שהוא בצבא יום יום.
אני משתגעת מזה שאני לא יכולה לראות אותו. וב4 חודשים האחרונים התראנו פעם אחת.
כשאני בבית הספר ורואה זוגות אני מרגישה כ''כ לבד, ולא טוב לי, למה הם כן ואני לא?! מה עשיתי רע?!
אני צריכה להתמודד עם הכל ולשתוק.
לשבת בחדר מול ארבע קירות ולדבר איתם במקום איתו כי הוא לא יכול כרגע אין לו אפשרות אז זה להתמודד לבדי.
ולדעת שאין אפשרות להתלונן כי אין מי שיקשיב.
כולם עסוקים כרגע כולם בשלהם ואת? תתמודדי עם זה.
ותפסיקי להתקשר אליהם דיי! נמאסת עלייהם הם צריכים מימך שקט.
ואולי גם את צריכה את השקט הזה.. תנסי. זה יכול לעזור לך.
תאהבי את עצמך תגשימי את חלומותייך, תרגישי, תצליחי.
ואולי רק אז תיראי מה את שווה.