לפעמים אני רוצה למות לא רק בגלל שרע לי.. אולי בגלל שזה נראה לי.. נעים.

אני מתקשרת אלייך אתה לא עונה עוד מאתמול.. הלכת לבלות

אני מתקשרת לאחותי, אולי תצא איתי לאנשהו היא מסננת אותי מהבוקר.

אני מחזיקה את עצמי מלבכות, רק לא לבכות.

מתקשרת אלייך.. אמא, הדבר הראשון שאת אומרת לי הוא שגם היום לא תיהיי בבית ואז אני מתחילה לפרוץ בבכי.

כל כולי מוצפת בבדידות איומה, גופי כואב.

זה מזכיר לי את הימים של פעם, בזמן עבר.

עבר משמעותו דבר שכבר קרה, עבר... והרגע העבר הזה? מרגיש כלא עבר.

עטוף אותי ברכות והענק לי אהבה כמו שרק אתה יודע, הענק לי חום בקור הנוראי הזה.

תיתן לי את הכח להמשיך לחיות, החיים גדולים עליי, הנשימה אף היא נעשית כבדה עליי.

נופלת.