הרבה השתנה מאז הקיץ האחרון, הרבה השתנה בנינו ואני יודעת ומרגישה שזה כבר לא כמו פעם, רק שעד עכשיו ניסתי להחזיר את מה שהיה, ניסתי להתקרב ולהראות שהכל בסדר אבל היום הבנתי שזה אף פעם לא יחזור להיות כמו שזה היה. התרחקנו, כבר לא כ"כ חברות טובות כמו פעם, והיו לי אלף הוכחות מול הפרצוף ואני פשוט עצמתי את העיינים, אבל זהו. פקחתי אותן. ויודעת מה? עכשיו זאת אני שלא רוצה לחזור לפעם. מעכשיו אני מתקדמת הלאה, בלי להסתכל אחורה... והיחס שלך היה כ"כ מזלזל ומגעיל בזמן האחרון, שפשוט נשבר לי. אני יכולה לסבול הרבה דברים, אבל לא את זה.
בא לי שיהיה לי סיבה להישאר בבית לאיזה שבוע שבועיים, בא לי אפילו להיות חולה בשביל זה. פשוט להתנתק מכולם, לא לענות לאף אחד, לא ללכת לבית ספר... אני צריכה קצת זמן לעצמי לבד, כי אני מרגישה כזאת ממורמרת ואני שונאת את זה. אבל אני לא יכולה להתעלם ממה שאני מרגישה ואני מרגישה בעיקר ייאוש ובדידות.. וזאת רק תחילת השנה. אין עם מי לדבר. אין עם מי לדבר.