התחלתי מחדש... בעיקרון אני לא רוצה לכתוב כאן כל יום תפריט דיאטה אני קשה לי להתמיד בפוסטים כאן... אבל יש לי מחברת שכבר שבוע בערך אני כותבת בה כל פיפס שנכנס לי לפה... רוב הפעמים זה עוזר... אבל היו כמה נפילות השבוע... קיבלתי מחזור גם היום בבוקר והייתה לי בליסה רצינית (מול ההורים, פדיחות!), וגם אתמול אכלתי די הרבה... אבל אני מאמינה שעד סוף המחזור אני ארד את זה...
ד"א, לא נשקלתי כבר שבוע. לא , אני יודעת שלא ירדתי ואפילו עליתי, אבל אני רוצה לעלות בתחילת דצמבר על המשקל ולראות ירידה... אני אכתוב כאן ב1.12 את המשקל שלי!
אז ככה, מהתחלה זה אומר מהתחלה באמת, להתחיל כמו שהתחלתי פעם, כשהיה קל, שהיה נראה לי שאני הולכת בצעדים קטנים מידי, אבל פעם לפחות הלכתי...
אני עושה לעצמי תכנון קלורי ועד שאני אכנס לשליטה אני לא אחרוג ממנו, גם אם ממש קל לי, גם אם אני יכולה לוותר ולא רעבה, בכל זאת!
כל יום אני אוכלת בין 500-700 קלוריות, מרשימת הדברים הבאים:
נס קפה
לחם מלא
גבינה לבנה
טונה
חזה עוף
שניצל
תפוחים
פריכיות
ירקות לכל סוגיהם
ביצים
מעדן 0%
מלפפונים חמוצים
אורז
פתיתים
כל השאר אני באמת מוותרת. זאת רשימת הדברים שבאמת יוצא לי לאכול אותם ברמה כמעט יומיומית, כל השאר אני רואה באופן יותר נדיר ולכן אמור להיות לי יותר קל להתגבר על הרצון לאכול אותם.
עכשיו, הרבה זמן רציתי לכתוב פוסט כזה, אבל תמיד אמרתי שזה מפגר, כי הירידה שלי כל כך איטית שבטח כל מי שקוראת כאן חושבת "הא, מה היא חושבת לעצמה שהיא תיתן לי עצות" או דברים אחרים כמו "עד שהיא לא תוכיח את זה על עצמה אני לא מקשיבה לה", אבל חשבתי, שאולי מספיק שיש כאן אחת שתקרא את זה ואולי תיקח דבר או שניים ממני, אז אולי זה יעזור...
אז לא, זה לא פוסט עם טיפים כללים וברורים מאליו כמו לשתות מים ולעשות ספורט... אני הולכת לדבר איתכן על משהו שהרבה מאוד בנות נמנעות ממנו בזמן דיאטה (ובכללי) וזה...
אלכוהול
אני יודעת שאלכוהול זאת מילה מפחידה... זה מעלה אסוציאיות של פאב קודר, של מכות, של תאונות דרכים, ומין הסתם גם של מיליוןןןן קלוריות.
בכללי, התחלתי לשתות אלכוהול מאוד מוקדם (לא גאה בזה אבל זה היה בהתאם לנסיבות), וברגע שהמשקל התחיל להעסיק אותי יותר נמנעתי כמעט לחלוטין מאלכוהול... כיום, אני שותה יחסית אלכוהול (לא הרבה, אבל אני שותה 1-3 פעמים בשבוע), ומצליחה לשלב את זה בדיאטה...
אני רוצה להציג בפניכן סיטואציה שאני נמצאתי בה כל כך הרבה והזיקה לי מאוד... יום שישי בערב, קצת לפני הארוחה, מתחילים הטלפונים והשיחות בפייסבוק: מה את עושה היום? עם מי את יוצאת? מה התכנונים? לאן אתם יוצאים? כולם מבררים מה כל אחד עושה, מארגנים חבורה יחסית קבועה של חברים שיוצאים ביחד, לפעמים מצטרף איזה חבר או שניים שלא ראית ממזמן... ואז... יוצאים לפאב/מועדון/ישיבה/בית ריק/קולנוע/בית קפה..
אתן יודעות שזה התכנון, ואז מתחילות מיליון מחשבות בראש: "פאב? אני אהיה חייבת לשתות..." "קולנוע? מה, אני לא אקנה פופקורן?" "אם יושבים בבית קפה אני חייבת להזמין משהו", "ומי יודע כמה קלוריות זה יהיה?"
המחשבות המפחידות האלה (מ"מ) גורמות לכן להגיע להחלטות קיצוניות: "טוב, אני לא אוכל לפני שנצא למועדון" , "אני אקצץ בארוחת צהריים" , והמחשבה הקיצונית והגרועה עוד יותר מאלה : "אני פשוט לא אצא ואשאר בבית, אני אכריח את עצמי לא לאכול".
המחשבות הקיצוניות האלה אף פעם לא עוזרות. אני אתן לכן דוגמות שקראו לי בכל המצבים של כל הבחירות מאוחר יותר בפוסט, כרגע נסתפק ב2:
1) החלטתן לא לאכול ארוחת ערב לפני היציאה. יוצאים סתם לשבת אצל חבר, אתן אומרות לעצמכן שאין מצב, גם אם תרעבו, שתבקשו משהו לאכול, ושאין מצב שבעולם שפשוט תחליטו לנשנש בבית של חבר, זה לא הכי מנומס וזה לא משהו שעושים... אז מה הבעיה לא לאכול לפני כן? אז זהו, ששכחתן שלשבת אצל חבר זה לא סתם לשבת על בירה... והנה נפתחה שקית דוריטוס וקערה מונחת על השולחן... כולם אוכלים, אתן מסתכלות על זה כמו נמר שרואה טרף... ורק שתדעו- כולם רואים עליכן את המבט הזה, ומישהו שואל אתכן אם בא לכן... אתן אומרות לא, ואז אחרי זה מצטערות שאמרתן לא, ואז בחטף אתן לוקחות "רק קצת", ואחרי שקצת שיחררנו את המעצורים קשה לעצור... אני קוראת לזה בולמוס גלוי, שכן מה שקרה זה שדחפתן לעצמכן קלוריות בגלוי, מי יודע איך הייתן נראות (אני תמיד מדמיינת לעצמי את עצמי בזמן בולמוס כמו חיה טורפת, וזה מזעזע) מקרה כזה יכול לקרות בערך בכל מקום שאליו תצאו, גם אם זה לקולנוע ולא תזמינו פופקורן וזה שישב לידכן הזמין, גם אם זה לפאב וישימו לידכן בייגלה, גם אם זה לבית קפה ומישהו הזמין משהו שקל להתכבד בו, בקיצור- סיטואציה נפוצה ומוכרת!!!
2) החלטתן החלטה קיצונית והיא לא לצאת עם חברים. אכלתן יותר מידי היום, הגזמתן בארוחת ערב, התכנונים הלכו לפח, אי אפשר לצאת עם הבטן ככה, אי אפשר לדחוס עוד קלוריות אחרי כל מה שאכלנו, לא יוצאים... יושבים בבית, רואים איזה סרט מול הטלוויזיה, בדיכאון, השעמום חוגג... טוב, אני חושבת שרובכן יודעות לאן הערבים האלה של ימי שישי הולכים... מי שעוד לא יודעות, זה מוביל לבולמוס סמוי, שזה תחושה עוד יותר גרועה, שבה מצד אחד אין רסן ואין גבולות ואפשר להתחרע, אבל מצד שני אתן חושבות שמחר מישהו הולך לקום בבוקר ולראות חצי מקרר ריק...
אצל הרבה בנות ימי שישי ושבת נחשבים לימים הגרועים ביותר מבחינת הדיאטה... לי אישית (ואצל כמה בנות שקראתי כאן) ימי שישי בערב מתחילים את הקטסטרופה, ואם לא, ואם הצלחתי להתחמק מהכול בשישי בערב, אני קמה בשבת בבוקר פשוט "נחושה לבולמוס" - פשוט במחשבה עיוורת של מה אני יכולה לבלוס...
הרבה זמן לא קרה לי דבר כזה, וזה בגלל מחשבה אחת שאימצתי לעצמי, והיא להכניס לי קצת קלוריות של אלכוהול...
נשמע מוזר, לא? אבל באמת שזה עוזר לי! ואפילו לא רק למנוע בולמוס, כל בוקר שנשקתי בו אחרי יציאה שהשתכרתי בה - רזיתי! לא יאומן , הא? אני לא אומרת שזה מוכח, אפילו אני קצת מפקפקת בזה, אבל זה עובדות קיימות, ונכון שיכול להיות שזה רק נוזלים שאיבדתי כי אלכוהול משתן, או סתם איזשהו תוצר לוואי כמו שקורה אחרי צום, אבל תאמינו לי, לקום בשבת בבוקר ולראות קצת ירידה בהחלט נותן מוטיבציה לא להשבר בשבת...
אז איך אני עושה?
דבר ראשון- אני מכניסה לעצמי לראש שאני לא מוותרת על היציאה ביום שישי. ברגע שבאמת תכניסו את זה לראש, ובאמת תרצו ותהיו נחושות לצאת ביום שישי, גם אם זה סתם לצאת לראות חברים שרואים כל יום, אתן תדעו להגביל את עצמכן בארוחת ערב של שישי.. אתן לא תאכלו הרבה מידי (רצוי גם לשים ג'ימס צמוד צמוד ככה שיזכיר לכן) וככה כבר תתחילו את היציאה שלכן ברגל ימין.
דבר שני שאני עושה ונשמע הכי מוזר ולא קשור שיש- תופסת ראש! כן, הרבה יותר קל להרגיש שמח כשאתה עם ראש, זה ידוע! לפעמים אני אפילו תופסת קצת יותר מידי ראש... זה נשמע לכן משמין, לא באמת עוזר, אבל תאמינו לי שעם ראש טוב אתן לא תחשבו על אוכל, ואם ראש קצת יותר מידי טוב אפילו תרגישו קצת בחילה וממש לא תרצו אותו... בד"כ יציאות עם ראש טוב נגמרות מאוחר, דבר ששורף לכן גם את יום שבת וגורם לכן לא לאכול במשך מספר שעות... אני יודעת שזה נשמע כמו טיפ דבילי, אבל באמת שזה כיף ועוזר.
דבר שלישי- אם אתן מאלה שמארגנים את היציאות, תמיד תעדיפו ותנסו לצאת למועדנים ולא לפאבים, לישיבה מחוץ לבית ולא בתוך בית, אם הבחירה היא בין קולנוע לבאולינג תעדיפו את הבאולינג... כלומר- תמיד תעדיפו יציאות שבהן האוכל והשתייה הם יחסית מוגבלים, או מקומות שבהן זזים יותר... מועדון/פאב? בשניהם שותים יחסית אותו דבר, במועדון גם רוקדים, וגם לא מחייב אותך לשתות כדי להישאר שמה עד אור הבוקר.
בית/מחוץ לבית? בתוך בית תמיד יהיה מישהו שיביא דוריטוס, שיביא פאנטה (ובטח אין גם דיאט), תמיד יהיה מצב שתצטרכו לעמוד בפיתויים... מחוץ לבית זה כבר יותר קליל, להתרחק קצת מהשקית במבה שפותחים, לא לבקש כוס כשמוזגים פאנטה, במקרה הכי גרוע סתם לצאת להסתובב עם מישהו..
באולינג/סרט? סרט= ישיבה+פופקורן , באולינג= קצת ספורט בלי אוכל.. תעשו את החשבון :)
ועכשיו לטיפים בנוגע לאלכוהול... כי גם כשאתן כבר ביציאה עם אלכוהול אתן יכולות לעשות בחירות מושכלות:
1) אני אישית מעדיפה לא לשתות את האלכוהול ראשונה... למשוך כמה שיותר זמן בלי אלכוהול, כלומר בלי קלוריות... אני יודעת שזה מוזר, אבל אם את יושבת עם חברים בפאב והברמן ניגש תגידי שאת כבר תזמיני... אל תדאגי, הוא יחזור אח"כ.
2) אם אתן מהבנות שאוהבות בירה- כמובן להזמין שליש ולא חצי. ברור מאליו למה.
3) אני אישית ממליצה להתרחק מהשתייה ה'חלשה'- בריזרים למיניהם, שוטים חלשים = קלוריות לא שוות! אני לא חושבת שמישהי ממכן תרים שוט של מיץ תפוזים, נכון? המטרה של האלכוהול (לפחות אצלי, לפי הפוסט הזה) היא לכניס אותנו קצת לראש... אז למה לעשות את זה עם 3 או 4 שוטים של משקה חלש, ולא דווקא עם שוט אחד קצר של משקה חזק?
4) ברגע שאתן רואות שמתחיל להיות לכן ראש טוב- תזרמו איתו! לא, לא אומרת שתתחילו לחפש זיונים או גברים חרמנים או תשתו מה שנותנים לכן ומי יודע מה, אבל אל תדכאו אותו- אל תחשבו "טוב, אני מתחילה להשתכר, אסור לי, זה לא טוב, זה בלה בלה בלה", תחשבו "וואלה, יש לי ראש טוב, למי אכפת מהעולם" מחשבות חיוביות יגרמו לכן להרגיש יותר טוב עם עצמכן ועם השתייה, וגם יגרמו לכן להרגיש שאתן לא צריכות עוד אלכוהול.
5) אל תשתו נוזלים (מים, מיצים, אפילו דיאט קולה) או בייגלה ושטויות כאלה בזמן יציאות... חשוב חשוב חשוב! קודם כל, לא משנה כמה יגידו, אוכל לא גורם לכך שהאלכוהול ייספג בצורהי ותר טוב, זה מיתוס שהוכח כלא אמיתי. נוזלים סתם ידללו את האלכוהול ושום פעם אנחנו קצת סותרות את המטרה של האלכוהול.
אני יודעת שכל הטיפים האלה לא באמת נחשבים, ולא משהו שמאמצים לאורך החיים כמו שאמורים בדיאטה, אבל אני רוצה להוכיח לכן ממספר סיפורים שקרו לי על כל הסיטואציות שסיפרתי לכן, ולאן כל דבר הוביל:
1) קודם דיברתי על מחשבות מפחידות שמובילות להחלטות קיצוניות... אני יודעת שמתוכננת יציאה בערב, התחלתי כבר מהצהריים לקצץ קצת בקלוריות... עד ארוחת ערב אכלתי בערך 200 קלוריות, עכשיו חסר לי רק לעבור את ארוחת הערב במהירות, להתארגן כמה שיותר רחוק מהאוכל, לצאת, וככה אפילו לתפוס ראש יותר מהר! מגיעים לארוחת הערב, וחושכות עיניי... מאכלים כל כך טעימים, ופתאום הבטן ששירתה אותי כל כך נאמנה היום מחליטה להיות רעבה... אני יושבת ומתחבטת בתוך עצמי, ובסוף אוכלת כל כך הרבה... אני לא מסוגלת לנשום, לזוז, בטח שלא להראות את עצמי בחברה עכשיו... אני לא יוצאת... יושבת בבית ברחמים עצמיים, והנה אני, שלפני שעתיים וחצי לא יכולתי לזוז אחרי הארוחת ערב, מחפשת עוד משהו טעים לנשנש. פתטי לא? גרוע יותר. פתטי+קלוריות עודפות.
2) ניקח את הסיפור מלמעלה ונשחיל לו סוף יותר טוב- הצלחנו אפילו בארוחת ערב לא לאכול כל כך הרבה... הגענו לפאב/מועדון/קולנוע/כל מקום אחר... יודעות מה? נגיד שגם כאן הצלחנו לא כל כך להישבר... הזמנו אלכוהול בלי לאכול, תפסנו קצת ראש... אבל פתאום מישהו הזמין משהו לאכול... וראש טוב+רעב מטורף= אכילה מטורפת בראש טוב. לא כל כך שווה, הא?
3) נעבור לסיפורים יותר טובים... סיפור שבאמת קרה לי- חברה הזמינה אותי ליומולדת שלה, אחרי שלא ראיתי אותה באמת הרבה הרבה זמן... ארוחה בתשע וחצי באחת המסעדות בעיר. באותו יום גם הייתה לנו ארוחת ערב גדולה (מוזמנים משני צדדי המשפחה...), כך שלא יכולתי להתחמק... החלטתי שלא משנה, אני עושה את שניהם! הודעתי מראש לחברה שלי שאני אבוא אחרי ארוחת ערב, אז שלא תצפה שאני אוכל הרבה (מנעתי אי נעימויות וגם גרמתי לעצמי לאכול פחות), בארוחת ערב גם הודעתי שאני הולכת לאכול במסעדה, ככה שגם כאן מנעתי אי נעימויות, אכלתי פחות ועוד קיבלתי אישור להימלט מהארוחה לפני שבכלל מתחילים לדבר על הקינוח. הגעתי למסעדה, כולם התחילו להזמין... הזמנתי לי דווקא צ'יפס (!) ובירה. את הצ'יפס שמתי במקום יותר מרוחק ממני ואת הבירה החזקתי ביד באופן קבוע. כמובן שהצ'יפס חוסל כמעט בלי שאני אגע בו, כי כל אחת לקח לי קצת צ'יפס, ואני כל הזמן עם הבירה, לא מתעסקת בצ'יפס. אחרי זה המשכנו גם לפאב, שתיתי עוד קצת בירה שלא סיימתי, חזרתי הביתה מאוחר, קמתי מאוחר, והפלא ופלא, ביום שבת, אחרי יום שישי שבו תוכננו 2 ארוחות ערב- שקלתי חצי קילו פחות!
4) סיפור שגם נגמר בסוף טוב יחסית- ארגנתי יציאה עם חברים, והצלחתי לשכנע אותם ללכת למועדון שבו משלמים כניסה והשתייה חופשית. מארוחת הערב ועד הכניסה למועדון עברו איזה 3-4 שעות, ככה שהקיבה קצת התחילה להתרוקן.. למי שלא יודעת- שתייה חופשית זה חרא שתייה שמשכרת מהר, ולא מוגש לך בייגלה או בוטנים או כל דבר אחר עם השתייה... לקחתי 2 שוטים של וודקה (אני שונאת וודקה) ומייד תפסתי ראש... כמובן שרקדתי בלי סוף באותו הערב, חזרתי הביתה עם הזריחה וקמתי אחרי השקיעה הבאה עם תחושת בחילה והנג אובר נוראי. את אותו סוף השבוע סיימתי קילו פחות...
5) יצאתי פעם עם חברים לקולנוע... אני יודעת שלחלק מכן אין בעיה לא להזמין אוכל ביציאות, ואתן בטח חושבות שזה שטות וכל אחת יכולה להתחמק... אבל כשחברים שלך שמים עליך 7 עיניים, זה קצת בעייתי... מה שכן, אף אחד מהם לא יעיז לדחוף לי אוכל לפה.. אז החלטתי לקנות פופקורן זוגי עם אחד מהם (אחד, ולא אחת!) ככה שאת רוב הפופקורן הוא אכל... אכלתי מעט מאוד ממנו, השתדלתי להחזיק את הדיאט קולה ביד שקרובה לפופקורן וככה למנוע מעצמי את המחשבה של 'אוי, זה קרוב ליד, אולי אני אקח ממש קצת...'. אחרי כן, כשיצאנו לפאב, רחוקים שנות אור מארוחת הערב באותו היום, שוב הצלחתי לתפוס ראש יחסית מהר, ושוב לאחר היציאה הזאת ירדתי בעוד חצי קילו.
אני יודעת שהרבה ממכן תכתבו עכשיו
"זה בולשיט, זה רעיונות לא נכונים ולא רזית בגלל האלכוהול רזית כי לא אכלת הרבה זמן, וכי זזת ביציאות, וכי עשית מיליון ואחד דברים"
"אלכוהול זה רע, זה גורם לאנשים לעשות דברים שהם מתחרטים עליהם"
"יכולת להימנע מאלכוהול ואז לרדת עוד יותר"
אבל, עכשיו אני שואלת באמת, שאלה שגם שאלתי את עצמי- האם הייתי נמנעת מאוכל בלי אלכוהול? האם רק אלכוהול גורם לאנשים לעשות דברים שהם מתחרטים עליהם? האם באמת הייתי יורדת עוד אם הייתי נמנעת מאלכוהול?
חוץ מזה, לא נהנתי?! ;)
אז הנה, הגיע זמנכן לשפוט... ENJOY.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
