אני מדליקה סיגריה וחושבת על מה לעזאזל כותבים פה.
אני יודעת על מה אני לא רוצה לכתוב:
על פוליטיקה ושחיתות וצבא ומשטרה ורוע. בעיקר על רוע אני לא רוצה לכתוב.
אבל זה מה שמעניין היום.
גם על אנורקסיה ורזון ואופנה ודיאטות ואהבה אני לא רוצה לכתוב.
ועל סיגריות ואלכוהול ובעיות הנוער.
אבל זה בלתי נמנע.. לא?
אז הנה.
אספר על עצמי.
השם שלי הוא לא סיוון. וגם לא סמדר או סמנת'ה.
אבל אתם תקראו לי C .
אני בת 18 מאזור השרון.
ואני גבוהה ומלאה.
יש לי שיער קצר צבוע לבלונד ועיניים חומות ירוקות.
ניסיתי להיות דוגמנית אבל זה לא הלך במיוחד.
ניסיתי להיות זמרת אבל ביטלו אותי בנפנוף יד.
אני כותבת ושרה ומנגנת ומציירת.
אני לא תופסת מעצמי יותר מדיי, רק מה שאני שווה.
רציתי לעבוד כזונה. מודה.
אני אוהבת סקס ואוהבת תשומת לב.
אבל אני לא בנויה לסקס בתשלום.
ואל תתפסו ממני שרמוטה.
רציתי לעבוד כחשפנית אבל שוב, אני לא בנויה לזה.
אני מחפשת עבודה בגן ילדים עכשיו.
אני אוהבת ילדים.
יש לי חבר מבוגר, גרוש+2.
הוא גר בת"א.
אנחנו עוברים לגור ביחד באוגוסט.
ברמת גן.
אני אוהבת פרובוקציות וגראס ומוסיקה שחורה ורוק ומטאל ואינדי ורגאיי.
אני אוהבת תשומת לב, אבל את זה כבר אמרתי.
אני אוהבת לרקוד עד ששורף ולצחוק עד דמעות.
אני אוהבת להיות רזה אבל אני לא.
אני אוהבת בגדים מוזרים ודברים ישנים.
החלום שלי זה לשכב על הגב על מזרן ענק בלי מיטה מתחת, להחזיק מגולגלת ולשמוע בפטיפון את בוב מארלי או פינק פלויד.
עשיתי את זה פעם אחת.
זה היה חלומי.
אני רומנטיקנית חסרת תקנה וחולת במה.
ניגנתי במדרחוב בירושליים ובת"א ובחיפה ליד התחנה המרכזית.
הייתי מאושפזת במחלקת נוער שלושה חודשים.
מעניינת אתכם?
תגיבו.
עד כאן...
Ms.C