המצב הנפשי שלי כל-כך ירוד שאני מסוגלת כרגע להרוג את הבנאדם הראשון שייפול לי לידיים.
אני עד כדי כך מסובבת ששתיתי חצי ליטר בירה בפחות מחמש דקות ועישנתי יותר מקופסא היום.
הטריגר ההיסטרי שגרם לי להתפרק באמת היה אידיוט אחד שניסה לאנוס אותי לפני יותר משנה.
מאז אני בדאון מטורף ובוכה וצוחקת ורועדתלסירוגין.
יצא לי לדבר עם השותף של אבא.
הוא יודע שאני נמשכת אליו אבל לא יודע עד כמה וזה לא עוזר בכלל למצב הנפשי שלי.
הוא אמר שהאמוציות שלי כל-כך שולטות בי עד מצב שהנה- הופס, מילה אחת ואני קורסת.
לא צריך מילה כבר.
אני קורסת עכשיו.
אני צריכה להשתחרר החוצה ועכשיו. נשבר לי הזין מכל הקדחתנות המזויינת של היום-יום.
הברזל והסוכר וה-B12 שלי כל-כך ברצפה שכל הזמן קר לי ואני מתה להתמסטל רק כדי לשכוח מהיום-יום.
אני עייפה להחריד ורצוצה מהחיים האלה.
אני אשכרה שוקלת לחזור לעבוד ב"מיאמי" רק כדי להחזיר לחבר את החוב ולהיפרד כידידים.
אני לא רוצה יותר זוגיות כרגע.
אני לא חיה בזוגיות שלמה עם עצמי אז לחיות בזוגיות שלמה עם מישהו?
אני שבורה ועייפה.
לא רוצה יותר.
אני רוצה להתאשפז לשבוע שבועיים. לשמור את עצמי במקום לא שפוי כדי להרגיש קצת יותר שפויה.
אני צריכה טיפול דחוף.
האני השנייה, בת דמותי, המלווה שלי פורצת החוצה.
אליס, הדיכאונית עם הנטייה להרס עצמי.
זאת ששותה עד אובדן חושים, מעשנת סמים קלים עד רעב מטורף ומזדיינת עד אובדן הכרה.
אני רוצה שמישהו, עדיף אחד שמבין מה הוא עושה, יזיין אותי עד שאאבד את עצמי.
אני צריכה שמישהו שאני סומכת עליו ידרדר אותי לרמה של חפץ חסר קיום כדי שארגיש חיה שוב.
אני מתה כבר שלושה חודשים.
מתה.
אני מנסה להתגבר על זה ולהמשיך לחייך אבל כואב לי מדיי לחיות.
אני רשמית מתה.
שמישהו ימצא לי אי של שפיות...
Ms.C