אין לי מילים לתאר את הכעס שלי.

למה בכל מקום שאני מגיעה אליו מנסים לכפות עליי דת?

ואפילו לא חרדים, זה מה שעצוב. אם אלה היו הם או כל זרם דתי אחר הייתי מבינה. מי שעושה את זה בפועל, לפחות בסביבה שבה אני חיה, אלה אנשים חילוניים לכאורה, לפעמים אפילו למרבה ההפתעה תל אביבים "שמאלנים" שאמורים להיות יותר ליברלים, לא? פתאום הם מנסים להכריח אותך להתקרב לנושא הזה, "לכבד".

אני אכבד אותם ברגע שיהיו לי זכויות בסיסיות שאין כרגע לאנשים שמוגדרים כ"חסרי דת".

להתחתן פה בארץ, שהיא שלי בדיוק כמו שהיא שלהם, אני לא יכולה.

אין לי חופש תנועה בשבת וחגים. מילא יום כיפור, לפחות לא מכריחים אותי לעבוד בכיפור.

אני לא אוכל להחליט שאני לא רוצה לצלק את איברי המין של הבנים שלי מבלי שהסביבה תסתכל עליי עקום - וזה עוד בלי לחשוב על הדעה של ההורים של בעלי, שרוב הסיכויים יהיו בעד מילה.

atheist of the world unite,

and take over.

האמת היא שאין לי משהו ספציפי נגד דת. איש איש באמונתו יחייה, אבל זה אמור להיות הדדי ולא כך שהם יהיו באמונתם ואני אצטרך להתאים את עצמי ואת החיים שלי לאמונה שלהם, במקום לחיות לפי העקרונות שלי.