בדיוק שבועיים לפני היום האחרון לחופש.

"חופש".

חופש?

היום הסתכלתי על התאריך ובקושי עיכלתי שאנחנו באמצע אוגוסט. לאיפה החופש ברח לי?

כל היום עבודה. כל ערב עבודה.

מסיימת משמרת בוקר, עוברת למשמרת ערב במקום אחר.

שיעורי נהיגה לפני המשמרת בוקר, שיעוריים פרטיים ביום של עבודה אחת.

בערב שיעורי בית במתמטיקה שלא נגמרים.

והלילה, הו, החופש המוחלט היחיד שלי, כשאני ישנה, ואני יכולה לדמיין לעצמי שאני נמצאת איפה שאני רוצה ועושה מה שאני רוצה.

וכל לילה אני חולמת. גם זה על העבודה שלי. ואפילו בלי שום טוויסט מיוחד.

איזה מזל שהחגים יוצאים ממש מוקדם השנה. אני מקווה שלא אצטרך לעבוד בימים האלה. 

אולי ארגיש קצת מה זה לשכב בבית ולישון עד 12 בצהריים.

איך הספקתי לבלות בחופש:

*לילה לבן בתל אביב.

*הופעה של מוניקה סקס.

*הופעה של אריק ברמן.

*הופעה של עילי בוטנר וילדי החוץ.

*הופעה של איפה הילד.

*הופעה של כוורת (האמת? זה היה במרחק 5 דקות הליכה מהעבודה שלי, וברגע שיצאתי מהעבודה ושמעתי אותם.. היה קשה שלא ללכת לשם. ישבתי עם הBFF בשער 8 ונהננו לא פחות ממי שהיה בפנים).

וזהו כנראה. די מכובד אני חושבת.

1.10.13 - טסט ראשון. ככה החלטתי.