אז מחר יש מבחן
ואני במקום לשבת ללמוד
מתחבאת מתחת למיטה ומחכה עד יעבור זעם
זה דפוס כזה שהחיים לימדו אותי
כשיש משהו שממש לא רוצים לעשות
אבל צריכים לעשות בכל זאת
מתנתקים
אני לא שם
אני גם לא לומדת
מחכה עד שיעבור זעם
וזה דפוס הרסני
הוא לא היה הרסני כשישנתי ערומה והייתי מתעוררת בבוקר ומגלה שיש איתי חברה בחדר
אז הייתי מחכה קפואה עד הוא יצא, משחקת אותה מתה עם עיניים פקוחות
לאף אחד מסביב זה לא היה נראה דפוק
שגבר בן 45 מסתכל על ילדה בת 15 ישנה ערומה
הוא גם לא היה הרסני
כשהם היו שוכבים בלילה והוא היה צורח וצועק איך הוא גומר
מתאר כל פרט ופרט בגוף של אמא שלי בקולי קולות
לוודא שאני שומעת כל חלק
הוא לא היה הרסני
בכל הטיולים הליליים שלי עם ילד קטן שחטף קצת יותר מדי מכות היום
ועכשיו אני מנסה לגרום לו להרגיש שהכל נורמלי והנה אנחנו משחקים מחבואים
אז מה אם 23 בלילה או 2
אבל המבחן הוא לא החלאה שהייתה לי בבית
שהצדיקה את הדפוס הזה
המבחן הוא בסך הכל חלק מאסופת מבחנים שמגיעים בסופם של קורסים שאותם אני צריכה לעבור במסגרת הדבר הזה שהוא התואר
וזה לא שעומדות לפניי עוד שלוש שנים
זה שהדפוס הזה הגיע ממש בסוף השנה השלישית
כשדחוף לי ולחוץ לי לעשות כמה שיותר כסף בעבודה ולהתקדם בקריירה
והתואר תוקע אותי
כי יש מבחן
שהמוח שלי מפרש אותו כמו שהוא פירש את החלאה שהייתה לי בבית
ואני ממש לא קורבן בסיפור הזה
צריכה לתת לעצמי שתי סטירות ולקום ללמוד
אבל אולי רק אולי
החופשים שאני לוקחת ללמידה למבחן
ומורידה רגל מהגז
מציפים שוב את הזכרונות
מזכירים לי שהפצע שבי עוד מדמם
והוא אף פעם לא הפסיק
גם אם נדמה לי שחזרתי לישון בלילה
הסיוטים פשוט הפכו להרגל
הם כבר לא מעירים אותי, רק גורמים לי לצעוק מדי פעם
חשבתי שזה מאחוריי
כל הפוסט טראומה הזו
ירדתי מטיפול
אני עושה ספורט 7 פעמים בשבוע כדי לישון
לא מסוגלת לאכול אחרי 16
וזה הכל ממש תקין
שום דבר כאן לא מופרע
ששכבתי יום שלם בתנוחת עובר
מפחדת מהמבחן המפלצתי שעומד לבוא
ברגע של חולשה קודם הזמנתי פיצה
אמרתי שעכשיו כשאני לבד בבית
אני אוכל את המגש כולו
אזכר איך בימים של פעם, כל המשפחה הייתי אוכלת פיצה
ורק אני לא
כי החלאה דאג שתהיה עליה טונה
ידעתי שתכאב לי הבטן אחר כך
ואני לא אשן בלילה
ואבכה עם דמעות מה עשיתי
ולא אגש למבחן
אבל ביטלתי את הפיצה
הנה אני חזקה ואני שולטת ואני לא קורבן
ומחר אני אגש למבחן
גם בלי לדעת את החומר
או שאשב לקרוא סיכומים כל הלילה
אפשר לא לגשת למבחן אם מתאשפזים אגב
בלב שלי יש חור בגודל של פלנטה והוא מדמם וכואב
ואני עדיין צריכה מחר לקום בבוקר
ללבוש בגדים ולשבת במבחן
כמו אדם נורמטיבי רק שיש לו חור בלב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
