"ריקוד האדמה" / הרוקי מורקמי

הספר כולל שישה סיפורים קצרים סוריאליסטיים במידה זו או אחרת הקשורים, מי פחות ומי יותר, לרעידת האדמה שהתרחשה בעיר קובה שביפן בשנת 1995. גם כאן, כמו ברוב היצירות של מורקמי, מופיעות דמויות שמצד אחד נראות מציאותיות מאוד אך מאחר מעורפלות ולא רגילות שחיות בעולם הנע בין המודע לתת-מודע, בין החיים לחלום מופשט.

אישה שמחליטה לעזוב את בעלה שנראה לעיני כל כמהות ה"גבר המושלם", אדם הנרדף על ידי הפחד מחנק בתוך מקרר סגור, תולעת מפלצתית וצפרדע מדבר, כל אלה וכמה אחרים מופיעים בספר זה.

"אי-סדר מוסרי" / מרגרט אטווד

הספר מורכב מאחד-עשרה סיפורים נפרדים שמתגבשים יחד ויוצרים סיפור חיים אחד. זכרונות ילדות והשלכותיהם על ההווה, רגעים טובים ורעים, סיפורים של המספרת ומשפחתה, של החוויות שהיו, של בתים ישנים, של תחנות בחיים. הספר ללא כל ספק משעשע, אבל גם טרגי בחלקו. בקיצור, קובץ של סיפורים שמרכיבים סיפור חיים, לא פחות ולא יותר.

"כרוך סביב צווארך" / צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה

בספר ישנם שניים-עשר סיפורים שבאים להציג עוד מבט על אפריקה, מבט שמעמיק מעבר לתדמית שכבר נוצרה לה, של מחלות, מלחמות ועוני. אומנם גם בספר זה מתוארים לא מעט ארועים קשים, גם אכזריות יש כאן, פגיעה וחוסר שוויון על בסיס זה או אחר, אבל יש כאן גם לא מעט אנושיות שמוצגת דרך דמויות פשוטות ואמיתיות, אנשים שהאנושיות שלהם היא מאפיינם החזק ביותר. עלילת הסיפורים מתרחשת בניגריה ובארצות הברית ומציגה את הצפיות והחלומות של הדמויות לעומת המציאות. ספר מרגש ומלא עוצמה.

"הנשים הטובות של סין" / שינראן

מדובר שחמישה-עשר סיפורים אמיתיים ואישיים, קשים וטרגיים, סיפוריהן של נשות סין. אולי יהיו כאלה שיגדירו את הספר כ"פמניסטי", אבל לדעתי הוא רחוק מלהיות כזה (כי אם היה משתייך לספרות הפמניסטית, כנראה שלא הייתי נוגעת בכריכה שלו. זה עניין אידיאולוגי). מדובר כאן בלקט של סיפורים הבוחן את מעמד האישה בסין בסביבות ואיזורים שונים. הספר מציג את סיפורן של בת ואם, של סטודנית ושל אישה משכילה ומצליחה, של קבצנית ושל בתו של גנרל, של אישה שאהבה נשים, של נערה הנמצאת בבית חולים ומוקפת במוות. יש כאן אהבה ושנאה, חוסר צדק והעדר שיוויון, הקרבה ומסירות וגם אמת.

"דברים שבירים" / ניל גיימן

ספר זה שייך לז'אנר שונה לחלוטין מכל היתר, הוא קסום ומקסים, הוא ספר פנטזיה וכולו "אגדות" המיועדות לאלה שכבר עזבו את גבולות הילדות. עד כמה שאני אוהבת את הרומנים של גיימן ("לעולם לא עולם", "אבק כוכבים" וכל היתר. ליתר דיוק, את מה שקראתי מכל היתר), דווקא את הסיפורים הקצרים שלו אני אוהבת יותר. אהבתי את "עשן ומראות" המוכר יותר, אבל יותר אהבתי דווקא את הספר הזה, "דברים שבירים". יש כאן שדים ומפלצות, קסם אפל ותופעות ספק מוסברות וספק לא כל כך. ולא, הוא לא מתאים לילדים וטוב שכך.

בקשה:

אם למישהו יש המלצות לספר טוב, מרגש, מרתק, סוחף וכל היתר... אשמח להוסיף אותו לרשימת הקריאה העתידית שלי.

לגבי סגנון מועדף, אפשר לראות שאני מתחברת כמעט לכל ז'אנר שהוא: רומנים היסטוריים, ביוגרפיות, סוריאליזם מודרני, פנטזיה ומד"ב, מתח, פסיכולוגיה וכו'. בגדול אני קוראת כמעט הכל, אולי פרט לספרות בלשית ולרומנים נשיים ברמת דניאל סטיל ומטה.